" אתה תעזוב את ניו יורק, תמחק את המספר של אוליביה , ובחיים אל תחזור לכאן, אני מובן ? " אני שואל בקול מאיים את הבן זונה שיצא עם הבחורה שלי לדייט.
אחרי אתמול כשדיברתי עם אוליביה סוף סוף הצלחתי לחשוב על תוכנית להוציא את רפאל משם.
כנראה שאוליביה מביאה לי מזל.
הוא מהנהן בפחד. " כ-כן מר בלאק.. "
" יופי, כי זה שעכשיו אני לא הורג אותך לא אומר שאני לא יעשה את זה בפעם הבאה שאני אראה את הפנים שלך. יש לך שעה לעוף מניו יורק " אני פוקד והוא רץ.
פחדן.
עד כמה שאני רוצה להרוג אותו הפנים המתחננות של אוליביה מופיעות לי במוח ואומרות לי לא להרוג את הבן זונה.
אני הולך לחניה שלי ונכנס למכונית.
אני נוסע לעבודה של אוליביה.
אני מגיע אחרי שעתיים של נסיעה, זה לא היה רעיון טוב להעביר אותה כל כך רחוק.
אני נכנס ורואה את הבלונדה ממלצרת אנשים ונראית משועממת.
" איפה אוליביה "
" לא עניינך "
" זה כן ענייני, עכשיו איפה היא "
" מה יצא לי מזה שאני אספר לך ? "
" את לא תראי את לוקאס במשך כל היום "
" היא במחסן " היא ממהרת להגיד ברגע שאמרתי שלוקאס לא יהיה פה.
אני הולך לכיוון המחסן ובדרך שולח ללוקאס הודעה.
אני : אני צריך שתשב עם דניאל היום ותדברו עם רפאל.
לוקאס : אני היום הולך לבלונדינית שלי.
אני : זה לא בקשה, זה פקודה.
לוקאס : אני ממש מתחיל לשנוא אותך.
אני : אני אסתדר.
נכנסתי למחסן וראיתי את אוליביה מסדרת כמה ארגזים, היא לא שמה לב אליי.
היא עם אוזניות ומזיזה את אגנה בזמן שהיא מסדרת את הארגזים.
אני נשען על הדלת וצופה בה.
היא מזיזה את אגנה בצורה מושלמת שגורמת לזין שלי להתקשח.
היא פתאום מסתובתת ורואה אותי.
היא קופצת בבהלה ומפילה את הארגז שהיה בידה.
" הבהלת אותי " היא אומרת שידה על החזה שלה. " סליחה, לא התכוונתי " אני אומר בקול מתנצל.
היא מורידה את האוזניות שלה.
" מה ? " היא שואלת. " אמרתי שלא התכוונתי להבהיל אותך " אני אומר. " זה בסדר " היא מכבה את השיר שבטלפון שלה ומרימה את הארגז שנפל.
" מה אתה עושה פה ? " היא שואלת.
את האמת, באתי כי הרגשתי שאם אני לא אראה אותה אני אשתגע.
" לא יודע " אני עונה.
" לוקאס לא בא לפה היום , הוא אמר שיש לו משהו לעשות " היא אומרת, היא חושבת שבאתי לפה בשביל לוקאס ?
" לא באתי בשביל לוקאס "
" אז בשביל מי כן ? " היא מחזירה את הארגז למקום. " בשבילך "
" פשוט באת בלי סיבה ? "
" לא , רציתי לראות אותך, זאת סיבה מספיק טובה "
הלחיים שלה הופכות לאדומות והיא משפילה את פניה.
אני אוהב להביך אותה.
היא ממשיכה לסדר את הארגזים.
" לא היית צריך לנסוע שעתיים רק כדי לראות אותי.. "
" הייתי רץ סביב כל העולם פעמיים רק כדי לראות אותך "
לחייה מלאות בסומק.
" יכולת להתקשר בשיחת וידאו ואז היית רואה אותי "
" בשיחת וידאו אי אפשר להריח את ריח הדובדבנים שלך או ללטף את הפנים היפות שלך , ובטח שאני לא יכול לנשק אותך "
היא מסתובבת כשאמרתי את שאני לא אוכל לנשק אותה בשיחת וידאו.
אני מתקרב אליה והיא הולכת אחורה, ככה זה קורה עד שהיא צמודה לקיר ואני שם את הידיים שלי בצדדים של ראשה.
אני מתקרב כדי לנשק אותה אבל לפני ששפתיי נוגעות בשלה היא מניחה את האצבעות שלה על השפתיים שלי.
הידיים שלה כל כך רכות ונעימות.
" אתה לא יכול.. "
" לא יכול מה מִי אָמוּר ? "
" לנשק אותי.. אתה לא יכול לנשק אותי.. כי כשאתה מנשק אותי זה גורם לי לחשוב אם אנחנו זוג או לא... כי אנשים שהם לא זוג לא אמורים להתנשק כמעט כל פעם שהם נפגשים "
" ומה אם הייתי אומר לך שאנחנו כן זוג.. תתני לי לנשק אותך ? "
" מ-מה ? "
היא נראית מופתעת כשאמרתי את זה.
" וואו מִי אָמוּר, אני אתחיל להיעלב ולחשוב שלהיות הבת זוג שלי זה כל כך רע.. "
" אני לא אמרתי את זה ! " היא מתגוננת.
אני לא יכול לעזור אבל להתחיל לצחוק.
" אנחנו פשוט לא זוג " היא ממשיכה להגן על עצמה. היא מתחילה לחייך פתאום.
" מה ? " אני שואל.
" כלום , פשוט לא נראה לי שאי פעם ראיתי אותך צוחק. אתה נראה יפה כשאתה צוחק "
אני פתאום שם לב שיש לה גומה.
" איך לא שמתי לב לזה מקודם ? "
היא מכווצת את גבותייה בבלבול. אני מניח את היד שלי על הפנים שלה ומלטף את הגומה שלה.
" אין מה לשים לב בגומה, יש את זה להמון אנשים "
אני מקרב את ראשי אליה שוב.
" מתאו.. "
" אלוהים אני אוהב את השם שלי "
" למה שלא תאהב את השם שלך ? "
" אני אוהב אותו רק שאת אומרת אותו " אני אומר ומקרב את ראשי שוב.
" מתאו.. " היא אומרת בקול טיפה צרוד.
" כן מִי אָמוּר "
" כבר אמרתי לך.. אנשים שהם לא זוג לא יכולים להתנשק כל פעם.. "
" ואם הייתי החבר שלך היית נותנת לי לנשק אותך ? " לחייה הופכות לאדומות.
" אוליביה סקיי, את תהיי החברה שלי ? " אני שואל ברשמיות. בחיים לא חשבתי שלחיים של בן אדם יכולים להיות אדומות כמו שלה.
" מ-מה ? "
" את מתחילה להעליב אותי כשאת לא עונה על השאלה שלי "
" למה ? "
" כי זה מעליב שאנשים לא עונים על שאלה של מישהו "
" לא, למה שתרצה שאני אהיה החברה שלך ? "
" כי את מדהימה, מצחיקה, יפה, את יכולה לגרום לי לחייך, אפילו לצחוק. את שונה מכל בחורה שאי פעם הכרתי "
אני אומר והיא נהיית בשקט.
היא פתאום מצמידה את שפתיינו ביחד.
" אני אקח את זה ככן " אני נוהם לנשיקה.
אוליביה סקיי תמיד הייתה ותמיד תהיה הבחורה שלי, ועכשיו היא יודעת את זה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
❤❤❤
YOU ARE READING
My first love
Romanceאוליביה סקיי - בת 20 , מטר 1.55. אוליביה עובדת בבר בשם 'מופול'. לאוליביה יש חברה אחד כשהיא גם חברתה הכי טובה אלנה. אוליביה היא דיי ביישנית ומפוחדת בגלל עברה הרע. לאוליביה אף פעם לא היה חבר. למעשה אוליביה אף פעם לא התנשקה כי היא מחכה לבחור המתאים ש...
