My first love

אוליביה ( 12 )

לבשתי שמלה סגולה קיצית עם נעלי בובה סגולות , שמתי את הקשתית שלי.
אני חייבת לקנות קשתית חדשה , היא מתחילה להיות ישנה.

אלנה לבשה שמלה אדומה צמודה , היא אוהבת את הצבע אדום כמו שאני אוהבת את הצבע סגול.

ירדנו למטה ואלנה התקשרה למונית עד שבחור נראה בשנות ה 50 עצר אותנו.

" אתן אוליביה סקיי ואלנה פרקסון ? "
הוא שאל ?
" כן זה אנחנו, מי אתה ? " אלנה שאלה.
" אני ג'ייס, הנהג שלכם להיום, מישהו סודי הזמין לך את הלימוזינה הזאת. " הוא אומר ומסתכל עליי.

" מי המעריץ הסודי ולמה לא סיפרת לי עליו ? " היא שואלת כשהיא מתרגשת אלנה תמיד רצתה שאני אהיה בזוגיות.

" אני לא יודעת מי זה. "
" טוב לא יודעת מה איתך אבל אני עולה על הלימוזינה. " אלנה אומרת ועולה על הלימוזינה.
אני צוחקת ועולה אחריה. ווואו זה מדהים.

תמיד ראיתי אנשים עשירים מהטלוויזיה נוסעים בזה אבל אף פעם לא ראיתי את זה בחיים האמיתיים.

" אממ זה לא הדרך למסעדה שלנו. " אני אומרת כשאנחנו מתחילים לנסוע.
" אנחנו לא הולכים למסדעה שלכם, המעריץ הסודי שלך הזמין לך מסעדת יוקרה. "

" אבל אין לנו- " אלנה מתחילה להגיד אבל ג'ייס קוטע אותה. " המעריץ הסודי שילם על כל ארוחה שקיימת במסעדה במשך פעמיים , ככה שכל מה שתזמינו יהיה חינם "

" מי זה המעריץ הסודי הזה ? " אני שואלת , למה שמישהו יבזבז כל כך הרבה כסף עליי ?

" מצטער גברת סקיי, אבל אני לא מורשה להגיד את שמו. "
" קוראים לי אוליביה. " אני מתקנת. גברת סקיי נשמע רישמי מדי.

הוא מהנהן בהבנה. " למה בחור עשיר לא מאוהב בי ? " אלנה שואלת כשהיא מתלהבת מהלימוזינה. אני לא יכולה לעזור אבל לצחוק.

" אף אחד לא מאוהב בי. " אני אומרת. " ליב, הבחור הזמין לימוזינה בשבילך, שילם על מסדעה בשבילך, בחור שלא מאוהב בך לא יעשה דבר כזה. " היא אומרת.

אנחנו מגיעים למסעדת יוקרה, אבל היא ריקה.
" אני חושבת שהיא סגורה. " אני אומרת לג'ייס.
" היא לא סגורה אוליביה, המעריץ הסודי שכר אותה רק בשבילך ובשביל החברה שלך. "
הוא אומר.

" אני אוהבת את הבחור הזה. " אלנה אומרת.
" קדימה בואי נלך, אני רעבה. " אלנה אומרת ומושכת אותי למסדעה.

אנחנו נכנסות פנימה ואמאלה ואבאלה, המקום הזה פשוט וואו.

אני ואלנה יושבת בשולחן האמצאי, זה גם השולחן היחיד.
אני ואלנה הסתכלנו על התפריט ווואו המחירים פה בעננים, מי כל כך עשיר שיכול להרשות לעצמו לשלם את כל זה ?

" מה תירצו להזמין ? " בחור בגיל ה 25 - 26 שואל אותנו. " אני רוצה ספורמטו. " אלנה אומרת. אני מרגישה קצת לא בנוח להשתמש בכסף של מישהו אחר אבל בסופו של דבר אני מזמינה את הדבר הכי זול " אני אשמח לפנה בבקשה. " אני עונה כשהוא מסתכל עליי כדי שאענה לו.

" מיד אחזור. " הוא אומר והולך.
אני ואלנה התחלנו לדבר, והמלצר הגיע והגיש לנו את המנות שלנו. " תודה. " אני עונה.
" בבקשה. " הוא עונה והולך.

אחרי חצי שעה סיימנו לאכול וכשבאנו להגיד להם הם באו עם עוגה ענקית, אוקיי מי זה הבחור הזה ומה הולך כאן ?

" ממחר אני הולכת להתנהג כמוך, להיות תמימה, שקטה וחברותית בתקווה שבחור כזה יתאהב בי. " היא אומרת בציניות ואני צוחקת.

ההרגשה שמישהו עוקב אחרי חזרה. אני מסכלת סביב ולא רואה שום דבר חשוד.

" את הולכת להביע משאלה או מה ? " אלנה שואלתת אני עוצמת את עיניי ומבקשת את המשאלה שלי, יש לי משאלה אחת שאני חוזרת אליה במשך שלוש שנים והיא עדיין לא התגשמה.

אבל המשאלה שלי תתגשם, אני יודעת את זה.
התחלנו לאכול מהעוגה אבח המחשבות שלי נודדות, מי זה הבחור המסתורי הזה ? הבחור היחיד שדיברתי איתו זה מתאו, אולי מתאו עשה את זה ? אחרי הכול הוא הוא הבוס של ניו יורק.

לא לא לא, אין לו סיבה לעשות את זה, זה לא כאילו הוא מחבב אותי, הוא זה הוא ואני זה... אני.

אכלנו קצת מהעוגה ועכשיו הגיעה קופסא.
" אוקיי אני לא יודעת מי זה הבחור הזה אבל הוא מאוהב בך ברמות ליב. " אלנה אומרת שאני מסתכלת בשוק על הקופסא. מסעדה, לימוזינה, עוגה , ועכשיו מתנה, אני רוצה לדעת מי זה הבחור הזה..

" נו יוצא לי כבר חצ'קונים מהלחץ, תפתחי. " אלנה אומרת בחוסר סבלנות.

אני פותחת את המתנה ורואה קשתית יפה בצבע שחור, בדיוק כמו שיש לי, רק טובה יותר.

היה עוד משהו הוצאתי את זה וזה הייתה קופסא.
פתחתי אותה והייתה טבעת זהב יפהפייה עם פרחים.

" וואו... " זה כל מה אני מצליחה להוציא מהפה.
" כן... וואו " אלנה חוזרת אחרי. היא מופתעת מהטבעת , זה נראה אמיתי.

אף פעם לא היה לי תכשיטים , טוב חוץ מהקשתית שלי, עגילי כסף לא אמיתיים, ושרשרת שאלנה הביאה לי. אבל חוץ מזה כלום.
ואני לא ממש חושבת שהקשתית שלי היא תכשית.

" נו תשימי אותה. " אלנה אומרת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הפרק הבא יעלה כשאני אסיים לכתוב אותו.

נ.ב. הטבעת בתמונה זאת הטבעת שמתאו הביא לאוליביה.

❤❤❤