My first love

אוליביה ( 54 )

עבר שבוע מאז שהתחלתי לעבוד.
ואני בקושי עושה משהו.

המוח שלי פשוט עדיין בשוק.
אני הולכת להתחתן עם מתאו. אני מוכנה להתחתן איתו ?

אני ממש מחבבת אותו ואני אפילו חושבת שאני אוהבת אותו.

יקראו לי אוליביה בלאק ?

" אוליביה ! " קול מוציא אותי מהמחשבות שלי.
" מה קרה ? "
" את בסדר ? את נראית כאילו יש לל מליון דברים במוח שלך. למרות שאני לא אהיה מופתעת "
" כן. אני בסדר. " אני אומרת לאלנה.

עדיין לא סיפרתי לה על זה שמתאו הציע לי נישואים. יותר נכון אמר מאשר שאל אבל בסדר...

אני יודעת שאם אני אספר לה היא תכעס. כאילו ממש תיכעס.

אלנה תמיד הייתה מגוננת עליי ותמיד היא דאגה לי. במיוחד שזה קשור לבנים.
למרות שלפני שפגשתי את מתאו היא תמיד חשבה שאני צריכה חבר.

אבל כמובן שהיא הייתה בודקת את כל הגברים מ- א' עד ת'.
ואז היא הייתה נותנת לי אפשרויות.

למרות שהיא עושה את זה יותר מאז שאני ומתאו התחלנו לצאת.

היא לא רוצה שאני אהיה איתו.
ואם היא תשמע שאני מתחתנת איתו דברים רעים יקרו.

תאמינו לי. אלנה אולי נראית חמודה ויפה אבל אם תגיען לצד הרע שלה... טוב בואו נקווה שאף אחד לא יגיע לשם.

השעה עכשיו תשע בלילה ואנחנו במכונית בדרך לבר שאנחנו עובדות.

אחרי כמה דקות הגענו לבר והלכנו למאחוריי הבר והתחלנו להכין משקאות.

" וויסקי " מישהו אומר לי ואני מהנהנת.

אני מגישה לבחור את הוויסקי שלו והוא קורץ לי.
אני מתעלמת מזה וממשיכה לעבוד.

עבר כמעט שעתיים ואני ממש נהנית אבל אלנה מתלוננת על הבחורים שמתחילים איתה.
" איו , הוא יכול להיות סבא שלי " היא אומרת אחרי שבחור זקן שפלירטט איתה הלך.

התחלתי לצחוק. אבל אל תאשימו אותי.
לאלנה יש פרצוץ מצחיק כשהיא מתעצבנת.
" זה לא מצחיק ! "
" אני יודעת... זה פשוט הפנים שלך ! " אני מנסה לעצור את הצחוק שלי.

אחרי כמה שניות היא מתחילה לצחוק איתי ביחד.

" חם לי " היא אומרת אחרי כמה דקות.
" חם ? אם כבר קר " אני אומרת.
" נו זה בגחח שאת עומדת מתחת למזגן " היא אומרת ורק עכשיו שמתי לב.

זזתי מהמזגן והיא עמדה מתחתיו.
היא עצמה את עיניה. " אההה... קור.. " היא אומרת.

עבר עוד שעה ועוד שתי דקות המשמרת שלנו נגמרת.

" 120 , 119 , 118 , 117 , 116 , 115 , 114 , 113 , 112 , 111 , 100. " אלנה סופרת את השניות לאחור עד שיגמר המשמרת.

" 99 , 98 , 97 , 96 , 95 , 94 , 93 , 92 , 91 , 90 , 89 , 88 , 87 , 86 , 85 , 84 , 83 , 82 , 81 , 80. " היא ממשיכה.
" ממתי שתי דקות הם כל כך ארוכות ! " היא מפסיקה לספור. " אני חושבת שאם תפסיקי להסתכל עח השעון ולספור את השניות השתי דקות יעברו יותר מהר " אני אומרת והיא מהנהנת בהסכמה.