" זה קרה בגללך. " היא אמרה.
" מה.. ? "
" בגללך זה קרה. אתה אשם במה שקרה לי.. "
" אני יודע. ואני מצטער. " התקרבתי אליה,
אבל היא התרחקה ממני.
" תתרחק ממני, אתה מפלצת. "
המשפט הזה שבר אותי.
אני רגיל לאנשים שפוחדים ממני וקוראים לי מפלצת.
אבל כשהיא אומרת את זה זה שובר לי את הלב.
" בבקשה.. אני מצטער. " התחננתי.
" לא אכפת לי. אתה הרסת לי את החיים. אני נאנסתי בגללך. ואני בחיים, אבל בחיים לא אסלח לך על זה. "
אני לא יודע מה לעשות.
היא צודקת.
בגללי היא נאנסה.
בגללי היא בטראומה.
בגללי היא עברה את זה כל.
אני הרסתי לה את החיים.
" אההה ! " קפצתי משכיבה לישיבה תוך שנייה.
התחלתי להתנשף מהסיוט הנורא הזה שהיה לי על אוליביה.
" זה לא אמיתי. זה רק סיוט. " לחשתי לעצמי שוב ושוב.
הסתכלתי על המיטה וראיתי שאוליביה ישנה בנחת.
שמחתי שלא הערתי אותה.
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים.
שטפתי פנים במים קרים וכשהרמתי את מבטי למראה ראיתי את אוליביה נכנסת.
היא נראית חצי ישנה ומבט מבולבל על פניה.
" אתה בסדר.. ? " היא שאלה אותי.
" אני חושבת ששמעתי אותך צועק.. "
" כן, אני בסדר.. " לחשתי.
" אתה לא נראה בסדר.. "
היא התקרבה אליי ונגעה לי בכתף.
הסתכלתי על פניה ותחושת אשמה הציפה אותי.
הפנים שלה אולי נראות מבולבלות ועייפות אבל עיניה מראות שהיא עברה סבל, דיכאון, אונס, התעללות, בגידה, אובדן.
ועוד כל מני דברים שרובם קראו באשמתי.
" אני מצטער.. "
" על מה ? " היא מנסה להבין על מה אני מדבר.
YOU ARE READING
My first love
Romanceאוליביה סקיי - בת 20 , מטר 1.55. אוליביה עובדת בבר בשם 'מופול'. לאוליביה יש חברה אחד כשהיא גם חברתה הכי טובה אלנה. אוליביה היא דיי ביישנית ומפוחדת בגלל עברה הרע. לאוליביה אף פעם לא היה חבר. למעשה אוליביה אף פעם לא התנשקה כי היא מחכה לבחור המתאים ש...
