עבר שבועיים מאז שלקחו אותי.
כל מה שאני יודעת זה שהם רוסיים והם לקחו אותי בגלל שאני חשובה למתאו.
כל הזמן שהייתי פה שאלות עלו למוחי כמו.
אני באמת חשובה למתאו ? , הם הולכים לעשות איתי אהבה בכוח ? , למה מתאו לא בא להציל אותי ?.
ועוד כל מני שאלות כאלה.
" תתפצלו ותסרקו את כל המקום " אני שומעת קול מכיוון החלון. אני מזהה את הקול הזה , זה הקול של מתאו.
רצתי לחלון וראיתי שזה באמת מתאו.
יש פה מלא חיילים ושומרים. כולם התפצלו לכיוונים שונים.
באתי לפתוח את הפה שלי כדי לצרוח אבל מישהו חסם את הקול שלי. " ניסיון יפה יפייפה " אחד החיילים אומר.
" אנחנו נצא מפה לאט ובשקט , ואם את תעזי להתנגד או לצרוח אני אדאג שתשלמי על זה.. אחרי הכול לא זיינתי מישהי במשך הרבה זמן כי הייתי עסוק בלשמור עלייך " הוא אומר בקול שגורם לי לרצות להקיא.
עוד חייל נכנס לחדר עם דף ונייר והוא כתב משהו ושם את זה על השולחן.
שני החיילים לוקחים אותי מחוץ לבית ומכניסים אותי למכונית.
הם שמו לי שק על הראש כדי שאני לא אדע לאן הם נוסעים. כמו שהם עשו פעם שעברה.
הם התחילו לנסוע.
יופי אוליביה עכשיו מתאו לא ימצא אותך , למעשה אף אחד לא ימצא אותך.
עצמתי את עיניי ונותנת לעצמי להירדם.
פקחתי את עיניי כשהרגשתי את הרצפה הקרה.
ראיתי שאני בחדר הרוס על הרצפה.
אני רואה שתי מצלמות.
הממ... בפעם הקודמת היו ארבעה מצלמות.
לא ממש אכפת לי שאני חטופה.
זה מזכיר לי את הבית. לא לאכול במשך ימים , לישון על הרצפה , מרביצים לי כל פעם שאני עושה טעות , ונותנים לי למות מקור.
אבל בהחלט חסר לי משהו , יותר נכון מישהי.
אלנה.
היא תמיד הייתה באה אליי ומשחקת איתי כשההורים שלנו היו נפגשים.
היא הייתה מספרת לי סיפורים על נסיכות.
הרגשתי שאני עדיין עייפה אז עצמתי את עיניי.
פתחתי את עיניי כששמעתי את הדלת נפתחת.
שתי חיילים נכנסו. " קומי ! " אחד מהם פקד.
ואני כמו כלב קמתי במהירות.
הם תפסו אותי והוציאו אותי מהבית.
ראיתי שיש שמש שוב. זה נראה כאילו בוקר.
וואו באמת ישנתי יום וחצי ?
הם שמו עליי שק והכניסו אותי למכונית.
לאן אנחנו הולכים ?
אחרי בערך חצי שעה עצרנו.
הם הוציאו אותי מהמכונים ושמעתי קולות.
" קח את הכסף , תחזיר לי את הבחורה " רני שומעת את- מתאו ?
" קודם כל תן לנו לספור " אחד מהרוסים אומרים.
אני שומעת רעש מהרצפה. כנראה זרקו משהו.
עבר כמה דקות שאני עומדת עפ השק על הראש שלי.
" תהנה " החייל אומר ודוחף אותי.
אני מרגישה את עצמי נתקעת בגוף חזק , הגוף של מתאו.
הוא מוריד את השק מהראש שלי.
" את בסדר ? " הוא שואל אבל הפנים שלו עדיין קרות.
אני מהנהנת.
" יופי , בואי " הוא לוקח אותי למכונית.
נכנסנו למכונית.
אבל לא נסענו , מתאו חיכה שהרוסים התרחקו ואז הוא לחץ על כפתור.
בום.
כל הרוסים עפו ונהיה אש.
מתאו התחיל לנסוע , פניו היו קרות וגרמו לו לפחד טיפה.
" תודה... " אני לוחשת.
" על מה את מודה לי ? "
" הצלת אותי.. "
" אני לא הצלתי אותך , חטפו אותך בגללי "
" עדיין הוצאתי אותי משם "
" את יותר מדי טובה לאנשים אוליביה "
אוליביה ? מה קרה למִי אָמוּר ?
" אתה כועס עליי ? "
" למה שאני אכעס עליך ? "
" קראת לי אוליביה , אתה קוראלי ככה רק שאתה כועס עליי , או שאתה עצבני על אנשים. חוץ מזה אתה תמיד קורא לי מִי אָמוּר "
הוא לא עונה לי , המכונית נהייתה שקטה.
" את ואלנה תעברו דירה , קניתי לכם דירה חדשה שתוכלו לגור שם ביחד. " הוא פתאום אומר. לעבור דירה ? למה ?
אני לא יודעת איך להגיב , זה נראה כאילו הכול היה בסדר בינינו עד לפני שנחטפתי.
והדבר הכי גרוע הוא שזה כואב לי בלב , ואני אפילו לא יודעת למה.
אני לא יודעת איך להגיב או מה לעשות אז פשוט הנהנתי.
שמתי את הראש שלי על החלון והסתכלתי על הבתים הגדולים.
כשהגענו הביתה היה שתי ארגזים שלי כבר ארוזים. וואו כמה זמן הוא כבר מתכנן להעיף אותי ?
אלנה נכנסה עם מליון מזוודות.
" סוף סוף אנחנו עוזבות מפה , עכשיו לוקאס סוף סוף יתרחק ממני " אלנה קוראת בשמחה.
" זה שאת הולכת לגור רחוק לא אומר שאני יתרחק ממך " לוקאס מופיע משום מקום.
אלנה מגלגלת את עיניה.
" ברגע שאני אכניס אותך לבית שלנו אל תקרא לי אלנה פרנקסון " היא אומרת.
" את אולי לא , אבל אוליביה כן , אני אבוא לבקר אותה והיא תתן לי להיכנס. "
אלנה נאנחת בעצבים ומתחילה לקחת את המזוודות למכונית שלנו.
לא ראיתי את מתאו מאז שהגענו הביתה.
הוא פשוט נעלם לתוך המשרד שלו.
אני עקבתי אחרי אלנה לתוך המכונית עם שתי המזוודות.
" תגיד למתאו שאמרתי תודה על הכול " אני אומרת ללוקאס כשאני חוזרת לקחת עוד מהמזוודות של אלנה.
לוקאס מהנהן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
❤❤❤
YOU ARE READING
My first love
Roman d'amourאוליביה סקיי - בת 20 , מטר 1.55. אוליביה עובדת בבר בשם 'מופול'. לאוליביה יש חברה אחד כשהיא גם חברתה הכי טובה אלנה. אוליביה היא דיי ביישנית ומפוחדת בגלל עברה הרע. לאוליביה אף פעם לא היה חבר. למעשה אוליביה אף פעם לא התנשקה כי היא מחכה לבחור המתאים ש...
