הגיע הלילה.
מתאו הגיעה לפני כמה שעות , עדיין לא הצלחתי לדבר איתו על הנשיקה.
נכנסתי למקלחת.
לקחתי פדים להסרת איפור ושמתי מסיר איפור.
הורדתי את החולצה שלי והתחלתי להוריד את המייקאפ.
כן אני שמה מייקאפ בבטן בגלל הצלקות שלי.
המייקאפ באותו צבע של העור שלי אז ככה לא רואים שזה מייקאפ.
התחלתי לשים את זה אחרי שעברתי לפה.
הנחתי שעם יהיה מצב שבטעות אני אהיה בלי חולצה ומתאו יכנס בטעות אז הוא לא יראה את הצלקות שלי.
למזלי במייקאפ לא יורד במקלחת אז ככה כשהוא היה איתי במקלחת פעמיים הוא לא ראה את הצלקות שלי.
אני גם לא רוצה שיראה אותם כי הוא אמר שכל מה שההורים שלי עשו לי הוא הולך לעשות להם יותר גרוע.
ההורים שלי אולי עשו לי דברים רעים אבל לאף אחד לא מגיע לעבור את מה שעברתי.
למרות שאני לא חושבת שעברתי הרבה.
יש אנשים שעברו יותר ממני.
נכנסתי למקלחת והורדתי את ה מה שנשאר מהמייקאפ.
שמעתי את הדלת נפתחת.
" או מיי גאד " ניסיתי להחביא את הגוף שלי.
זה היה מתאו. ואני בלי המייקאפ שלי.
ואני מולו ככה שהוא רואה את הבטן שלי כי אני מסתירה את החזה והאזור הפרטי שלי עם הידיים שלי.
הסתובבתי במהירות ככה שאני עם הגב עליו.
" תסתובבי " הוא פוקד , שיט. הוא ראה את הצלקות שלי ?
" מה ? " אני שואלת לא מאמינה.
" תסתובבי " הוא אומר ומפעיל את קולו הקר.
קולו לא עד כדי כך קר אבל עדיין מספיק כדי לי לפחד כמו חתולה שמקיפים אותה חמישים כלבים.
" אני ערומה... " הוא שם לי על השידה חזיה ותחתון.
" שימי אותם ותסבובבי עליי. " הוא אומר ומסתובב. לא יהיה לי זמן לשים מייקאפ על הבטן שלי , הוא יסתובב שיבין שלוקח לי מלא זמן.
אני שמה את החזיה ואת התחתון שלי.
שמתי אותם במהירות ומהר פתחתי אצ המגירה.
אולי אעשה את זה במהירות והוא לא ישים לב.
טעות.
המגירה עשתה רעש ומתאו הסתובב עליי.
הוא בחן את גופי בדרך שגרמה לי להסמיק. הוא עצר את עיניו על הבטן שלי שמלאה בצלקות.
" מה זה ? " הוא שואל נשמע קצת כועס.
" בטן ? " אני מנסה להיחלץ מזה.
" אוליביה " הוא אומר באזהרה. אני משפילה את ראשי , מה אני אגיד לו ? שההורים שלי עשו לי את זה ?
אני לא רוצה להגיד לא כי אחר כך הוא יעשה להורים שלי את אותו הדבר.
" הם עשו לך את זה ? " הוא שואל.
" אני אקח את השתיקה שלך ככן " הוא אומר אחרי כמה שניות שאני לא עונה.
הוא יוצא מהמקלחת. " מתאו חכה ! " אני אומרת לו , מנסה לגרום לו לעצור.
הוא לא יכול לעשות את זה להורים שלי.
אני שמה חולצה גדולה שלו ורצה אחריו.
" מתאו ! " אני מרימה את הקול שלי אבל הוא לא עוצר.
אני מרגישה את עצמי נתקעת במשהו ועפה קדימה. אני עוצמת את עיניי , מחכה למכה אבל היא אף פעם לא מגיעה.
במקום אני מרגישה ידיים גדולות תופסות אותי.
" תיזהרי מִי אָמוּר , יכולת ליפול ולקבל מכה רצינית. " הוא אומר.
" אתה לא יכול להמשיך להתעלל בהורים שלי "
אני אומרת , מתעלמת ממה שהוא אמר כרגע.
" אני יכול לעשות מה שאני רוצה " הוא אומר.
" כן... אני יודעת.. אבל לא לזה התכוונתי.. " אני מנסה למצוא את המילה הנכונה.
" אוו אתה יודע למה התכוונתי " אני אומרת אחרי כמה שניות שיש שקט. הוא מסתכל עליי במבט קר. אוף אלוהים אני שונאת את המבט הזה.
" בבקשה.. אל תפגע בהורים שלי... " אני אומרת בלחש. " מי עשה לך את זה ? " הוא חוזר על השאלה שלו ממקודם.
" אם אני אגיד לך אתה לא תיגע בהורים שלי ? " אני שואלת. " לא " הוא אומר ופניו משתנות לעצבניות יותר. לפחות ניסיתי..
הוא מרים את הגבה שלו , מחכה שאגיד לו מי זה. " אני לא בחור סבלני במיוחד מִי אָמוּר " הוא אומר בחוסר סבלנות.
" אני אספר לך... אבל בתנאי שאני אצטרך להגיד את זה רק פעם אחת " הוא מהנהן להסכמה.
" ההורים שלי... " אני אומרת בקול חלש שאני אפילו לא שמעתי מה אמרתי.
" מה ? " הוא שואל.
" אמרת שאני צריכה להגיד את זה רק פעם אחת וזהו " אני אומרת.
" את יודעת שיש מצלמות בבית שאני פשוט יכול ללכת ולצפות בהם ולהגביר את הקול עד שאני אשמע מה אמרת , נכון ? "
לא , לא ידעתי.
הוא מתחיל ללכת לכיוון המדרגות אבל אני רצה וחוסמת את דרכו עם גופי.
הוא מגחך לעצמו כשמוריד את מבטו עליי.
" זוזי מִי אָמוּר " הוא אומר
" לא "
הוא שם את ידיו על הקצה של הקיר ומקרב את ראשו עליי.
פנינו כל כך קרובים שאני יכולה לשמוע את הפעימות של הלב שלו. אני מתחילה להילחץ.
" מ-מה אתה עושה ? " אני מתחילה לגמגם.
אלוהים אם היו אומרים לי שאני צריכה למכור את הדבר הכי חשוב לי תמורת זה שאני אפסיק חגמגם כשאני בלחץ או מפחדת הייתי מוכרת את ג'ואי. למרות שהייתי בוכה על זה כל חיי.
הוא מתקרב עליי יותר ככה ששפתינו מתרברבות אחד בשנייה. אני מרגישה את הנשימה שלי נעצרת.
אנחנו כל כל קרובים אחד לשנייה.
אני לא יודעת מה אני עושה אני אני מתקרבת אליו ומנשקת אותו.
הוא תופס שליטה כשהוא תופס בעורף שלי ומקרב אותי אליו. " פאקינג דובדבנים " הוא נוהם לתוך הנשיקה.
הוא מתרחק ממני אחרי כמה שניות.
אנחנו עדיין עומדים קרוב אחד לשני. בלי ששמתי לב מתאו הוזיז אותו מהמדרגות באמצע הנשיקה ועכשיו הוא עלה למעלה.
" היי ! רימית ! " אני אומרת ועולה אחריו.
" ניצלת את זה שהייתי שקועה בנשיקה והזזת אותי " אני מאשימה אותו.
" טכנית לא רימיתי כי אף פעם לא היה חוקים "
הוא אומר.
אני מפסיקה ללכת , אני פשוט עומדת בשוק.
הוא המשיך את הנשיקה איתי כי הוא רצה או כי הוא רצה להזיז אותי ?
ברור שהוא רצה להזיז אותך אוליבה , למה שבחור כמוהו ירצה בחורה כמוך ?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
❤❤❤
YOU ARE READING
My first love
Romansaאוליביה סקיי - בת 20 , מטר 1.55. אוליביה עובדת בבר בשם 'מופול'. לאוליביה יש חברה אחד כשהיא גם חברתה הכי טובה אלנה. אוליביה היא דיי ביישנית ומפוחדת בגלל עברה הרע. לאוליביה אף פעם לא היה חבר. למעשה אוליביה אף פעם לא התנשקה כי היא מחכה לבחור המתאים ש...
