My first love

אפילוג (מתאו)

אפילוג
*חמש שנים לאחר מכן*

״ מי אמור?״
״ כן?״ שמעתי את קולה של אוליביה, הסתובבתי וראיתי שהיא מתקדמת אליי עם גבריאל לידה ועם ג׳ונתן על ידה,

״ היי ״ אמרתי בחיוך כשהיא הגיעה אליי, היא חייכה אליי ונישקתי אותה.

הוצאתי את המנעול ומפתח שקניתי מקודם, ״ מה זה?״ היא שאלה, ״ מנעול, כדי שנוכל לשים את השמות שלנו ״ כיוונתי את ראשי לכיוון הגשר שבו כולם בצרפת שמו את שמם של אהובם.

״ מתאו..״ היא חייכה אליי והרגשתי משהו על הרגל שלי,
הורדתי את מבטי כדי לראות את גבריאל מנסה לגנוב את האקדח שלי, אלוקים, הילד הזה אובססיבי לנשקים, בדיוק כמוני,
כמו אבא כמו בן.

״ מה אתה עושה?״ שאלתי כשהרמתי אותו,
״ אני רוצה את האקדח ״ הוא לא הסתכל עליי, ידיו הקטנות ניסו להגיע לאקדח אבל לא הצליחו,

״ אתה לא מקבל אקדח, ״ אמרתי
״ לפחות לא כשאמא שלך פה. ״ אמרתי באיטלקית, ככה שאוליביה לא תבין אותי, היא לא רוצה שהילדים יתקרבו לענייני המאפיה עד שיהיו מספיק גדולים.
הוא חייך והינן באישור.

״ יופי, עכשיו בואי, הסתכלתי על אוליביה והושטתי לה את ידי, היא תפסה אותה והתחלנו להתקרב לכיוון הגשר.

O + M 
   ❤️
נעלנו את המנעול וזרקנו את המפתח לנהר,

אוליביה הניחה את ראשה על החזה שלי והרימה את מבטה אליי, ״ אני אוהבת אותך,״ היא אמרה עם חיוך יפהפייה על פניה,
״ גם אני אוהב אותך מי אמור, אין לך מושג עד כמה. ״

״ די ! ״ קולו של גבריאל צעק והוא הרחיק את אוליביה ממני, ״ תתרחק מאמא שלי, שהיא אמא שלי, לא שלך!״ הוא צעק.

הילד הזה אובססיבי לאוליביה בדיוק כמוני,

התכופפתי אליו ולחשתי לו, ״ והיא אשתי, האישה שלי, לא שלך. ״ אוליביה צחקה מהוויכוח שלנו, כמו כל פעם שהילד הזה מחליט להיות רכושני כלפי אמא שלו.

גבריאל הסתכל עליי בעצבים ואז הלך לכיוון אוליביה, ״ אמא, נכון שאת אוהבת אותי יותר מאבא״

״ אני אוהבת את שלושתכם באותה המידה, אתה,מתאו וג׳ונתן החיים שלי״ היא אמרה,

״ אבל אותי יותר, אני הבכור, אני בן 5, ג׳ונתן רק בן שנה, הוא לא יודע כלום, אני מכיר אותך הרבה יותר טוב,״

״ ואני מכיר אותה לפני שבכלל חשבנו עליך ״ הגבתי,
״ מתאו,״ אוליביה אמרה,
״ מי אמור״ החזרתי לה,
״ שניכם משהו, פשוט משהו... ״ היא מלמלה עם חיוך קטן.

________

״ התגעגעתי הביתה, ״ אוליביה אמרה ברגע שנכנסו הביתה,
גבריאל התחיל לרוץ לכיוון החדר שלו, ואוליביה הניחה את ג׳ונתן שישן על הספה,