~•~
אצבעותיי רעדו עדיין. איך יכולתי לעשות את זה.
המעשה חלף שוב ושוב במוחי, כיס, סכין, סכין מול גרון. כל כך רגעי, כל כך פשוט וקל, כל כך אימפולסיבי. 'האם ככה גם היילי מרגישה כשהיא אוחזת בסכינים שלה?.' חשבתי לעצמי לרגע וברגע הבא המחשבות כבר נשטפו הלאה.
זה היה טפשי מצידי, אם זאת לא הייתה אליסה, או אם אליסה הייתה יותר חזקה ממה שאני חושבת. היא יכלה בקלות להדוף אותי ואז אני הייתי בסכנה. ובכל זאת. זאת הייתה אליסה, ואני לא יודעת אם טעיתי בהחלטה הרגעית ההיא.
אני טיפשה. באמת טיפשה. אני לא יודעת להילחם, אני קטנה וחלשה. איך העזתי לעשות משהו כזה, מאיפה הגיע הדחף. הייתי מאוד מבוהלת וזה גרם לי לתקוף, אבל למה.
תתרכזי.
"תספרי לי כל מה שאת יודעת." ביקשתי מאליסה מיישרת את רגליי על המיטה. הרמתי אליה את מבטה אליה את מבטי, אליסה התיישבה במקום שהחוותי לה מולי.
"לא הרבה מלכתי, אבל לפני שאני מספרת לך מה אני יודעת, תרשי לי לספר לך מה ההכשרה שלי." אליסה ביקשה וכיווצתי את גבותיי באי הבנה, צפיתי בה עכשיו במבט מפענח, ניסיתי להבין מה היא מסתירה. מה מסתירות עינייה הכחולות ממני ועד כמה המעמקים של הסודות האלה עלולים להפריע לי.
"כן, אשמח שתספרי לי על זה גם." אמרתי לה אוטמת את שפתיי בכוח. כבר ראיתי איך אנשים מתחלפים מולי בן רגע, מורידים מסיכות ומסתתרים מתחת למסכות החדשות שלהם. כזאת הייתי גם אני, ולכן זה לא הפתיע אותי יותר מידי, זה אפילו ניחם אותי שלא הייתי רק משוגעת פרנואידית בנושא. ואולי, יכול להיות שאני באמת פשוט משוגעת.
עכשיו צפיתי באליסה בדממה, ידייה נחו על ברכייה שיערה הבהיר היה אסוף בצמה סביב ראשה.
היא הייתה מבוגרת ממני רק במעט, כמעט בת גילו של לוקאס. תמיד שקטה, תמיד צייתנית להפליא, תמיד נצמדת לנימוסים המקובלים.
"מיס מרני בחרה אותי בעצמה לעבודה הזאת. לפני שהגעתי לבלרטון שירתתי בבית משפחת אדלן." היא התחילה לומר והקשבתי לכל מילה שלה, אז היא במקור מאוסטריה, משום מה זה לא הפתיע אותי.
תהיתי רק אם יש לה משפחה והאם היא מבקרת אותם. אלה היו מחשבות מעניינות, הופתעתי שהן צפו במוחי בכלל.
"מיס מרני ביקשה אותי, הייתי משרתת צעירה יחסית, היה לי ניסיון רק של בקושי שנתיים. היא חינכה אותי להיות נאמנה רק לך, ולא לאף אחד אחר. וככה עשיתי שלוש שנים בנתיים שאני משרתת אותך.
אז אני באמת נאמנה לך מלכתי, בכל ליבי." היא אמרה קדה לפני בישיבה. חייכתי אליה, משום מה הפתיע אותי שמיס פאול עשתה משהו כזה, מצד שני זה הגיוני בהתחשב בכך שהיא לא סומכת על המועצה. או שאולי אליסה נועדה להשגיח עלי אבל מהצד שלה. אם כן, זה היה מוזר ביותר כי אף פעם לא שמתי לב במיוחד שאכפת לה בנושא. נשות מועצה באות, עושות את התפקיד שלהן והולכות.
ככה זה עובד. אז מה העיניין כאן.
