~•~
נכנסתי לרכב טורקת את הדלת אחרי, היילי הביטה בי בציפייה מחכה שאספר לה איך הכל הסתיים.
"אנחנו יוצאים עכשיו." אמרתי לנהג והשומר מקדימה חוזרת לצפות בהיילי בנתיים שהנהג התניע. הייתי חייבת לומר לו את זה, כל המקום הזה הרגיש מלכודת וכל רגע נוסף בו גבל בשיגעון שלי. מרוב התרגשות, התחלתי לדאוג שאם לא ניסע עכשיו, אז עוד רגע הן יגיעו אלי יקחו ממני את המסמך שלי וישללו ממני את השליטה שניתנה לי.
"הצלחתי." אמרתי לה חצי מתנשפת מעט מרוב התרגשות, ומקרבת לגופי את המסמך המגולגל שסגור בסרט דק.
"כמובן." היא אמרה מחייכת אלי, חייכתי אליה חזרה מביטה בה בעיניים נוצצות. לא יכלתי לומר יותר שום דבר, אפילו לא מילה נוספת כי היינו כרגע באותו רכב עם זוג אוזניים לא רצויות.
לחצתי על כפתור והעלתי את מחיצת ההפרדה בן שני חלקי הרכב קורסת בבת אחת לאחור בהקלה.
הם עדיין יכולם לשמוע אותנו בעמעום, ידעתי את זה, ולכן עדיין לא המשכתי לדבר על מה היה בדיון.
היילי הבינה את זה וגם לא דיברה, הצטערתי שיצא לנו לקחת בסוף סוג רכב כזה.
"כמה זמן הייתי שם?." שאלתי אותה מסיטה שיער ממצחי ומעבירה את צמתי קדימה כדי לא להמשיך לשבת עליה.
"יותר משלוש שעות." היא אמרה ומצמצתי, מצד אחד זה הרגיש הגיוני ומצד שני כל הזמן שם זרם לי בצורה כל כך שונה.
היילי שלפה את בקבוק המים שלי מושיטה לי אותו, מבטה אמר שאני צריכה את זה. הרגשתי מותשת כל כך מהשיחה הזאת, כל כך שמחה, שבורה, מלאת רגשות מנוגדים, אבל בעיקר שמחה.
"לא היה לי לרגע ספק שלא תצליחי." היא אמרה ומשום מה שמחתי שהיא האמינה בי, לגמתי מהמים עדיין מנסה להירגע ולא מצליחה. התרגשתי כל כך עד שרציתי לרקוד ובו זמנית ללכת להתקלח ולבכות את חיי אל תוך מי האמבטיה. הכרחתי את עצמי לנסות להירגע כשהרכב עבר את שער היציאה והתחיל בנסיעה חזרה לבלרטון. עוד כמה שעות ואני אהיה כבר בחדר שלי, ואז אוכל גם לרקוד וגם לעשות מה שמתחשק לי, לתת לעצמי רגע קטן לפני שהכל יתנפץ מחדש ואצטרך לחשוב על דברים קשים שלא התחשק לי לחשוב עליהם.
~•~
השעה הייתה כבר מאוחרת, חושך השתרר בחוץ.
קול פיצוץ וטלטלת הרכב גרמו לי להתעורר מהר ממחשבותי ולהיבהל. היילי שלצידי שלפה תוך שניות אקדח ובמהירות שלא הספקתי להבין הורידה אותי לריצפת הרכב ונשכבה מעלי מכסה אותי בגופה, ומכינה אותו כדי לירות לבחוץ. שתקתי לא אומרת שום דבר ורק מקשיבה לנשימות שלנו ולצלילים מבחוץ, ומבחוץ העולם שתק.
לאחר מספר רגעים שמעתי את קולו של הנהג.
"הוד מעלתי, כנראה מדובר בגלגל שהתפוצץ, המאבטח יצא עכשיו לראות אם באמת זה המקרה.
נעלתי את הרכב בנתיים." הוא אמר מהצד השני של המחיצה ולא זעתי במקומי.
"בסדר, תעדכנו במה מדובר." אמרתי בקול מספיק שהוא ישמע מהצד השני בנתיים שאני עדיין תחת היילי שהצמידה אותי בגופה לריצפה.
