Obsessed

Misleading

סורי שלא פרסמתי הרבה זמן😔
Life just catches up with u at one point
מקווה שתהנו!
יש קטע בהשראת פרק מ״חברים״, למי ששם לב :)

נזכרתי במגעו של אלכס על גופי והצתמרמרתי.
ניסיתי לשכוח אותו, ותאמת, ניסיתי לשכוח הכול חוץ מבלייק.
המונית החנתה אותי ליד המלון, שילמתי לו ויצאתי החוצה.
״ליזזזזזז!״ קייל גילגל את שמי ובא לקראתי.
״קייל,״ אמרתי בפשטות.
הוא סקר אותי במבטו, ואז אמר: ״נראת פרועה כתמיד.״
התחלתי לצחקק. חשבתי על מאיפה בדיוק באתי.
״ליזי, היי.״ מישהו מאחורי קייל התקרב, והבנתי שזה בלייק.
״היי בלייק, רצית לדבר?״ שאלתי, מנסה להתעלם מהלב הפועם שלי.
הוא סקר אותי במבטו. ״כן. שנכנס?״
הנהתי, וכך שלושתנו נכנסנו למלון.
-בוקר למחרת-
קמתי עם כאב ראש מצלצל, והבטתי סביבי.
לקח לי כמה דקות טובות לגלות שאני על רצפת המטבח, ושהדלת הראשית פתוחה לרווחה.
״מה לעזאזל,״ מילמלתי לעצמי וקמתי באיטיות. פניתי לדלת וסגרתי אותו.
מה קרה אתמול? ואיך זה שאני לא זוכרת כלום ממה שקרה?
הכנתי לעצמי קפה, התקלחתי, התלבשתי ויצאתי לעבודה. לא יכולתי להפסיק לחשוב על.. יל מה שאני לא זוכרת. אני יודעת שזה לא נשמע הגיוני.
כשנכנסתי למשרד, וונדי חיכתה לי עם קפה בידה.
״היי,״ היא אמרה וחייכה חיוך קטן.
התעלמתי ממנה והתקדמתי למשרד שלי. ידעתי שהיא לא תעז ללכת אחרי.
״בוקר,״ראיתי את מארק בא לפני.
״אור.״ השלמתי את משפטו.
״המכשפה מחכה לך.״ הוא אמר והלך.
נאנחתי בשקט והלכתי באיטיות למשרד של רונה.
אוף. גם אני לא זוכרת מה קרה אתמול, ואני גם יש לי פגישה עם המכשפה באותו יום? מה עשיתי?
מבעד לדלתות הזכוכית יכולתי לראות את רונה מחכה לי באי סובלנות.
״שוב מאחרת?״ היא שואלת בגסות.
אני חושקת את שיניי ואומרת בצביעות ״בוקר טוב גם לך, רונה.״
היא קמה ממקומה ומסתובבת בחדר. עם כול צעד שלה נשמע קליק של עקב על הרצפה.
״יש לי חדשות.״ היא אומרת. ״ונראה לי שאת תודי לי על כך אחר כך.״
הרמתי גבה. אין סיכוי בעולם שזה יהיה חדשות טובות.
״נפתח לפני כשבוע מקום עבודה חדש במשרד בקומה הבאה, והמלצתי עליך למראיין. הראיון שלך מתקיים עוד חמש דקות.״
פי נפתח לרווחה, הייתי מופתעת כמו אני לא יודעת מה.
״את? המלצת עלי? למה??.. ולמה רשמת לראיון הזה? אין לי אפילו פה קורות חיים ו-״
״שלחתי לו את הקורות החיים שלך מלפני שנתיים. לא תיארתי לעצמי שיהיה לך מה להוסיף.״
או׳ץ רונה, גם אני אוהבת אותך אמרתי בציניות לעצמי.
״למה שתרצי לעשות משהו, בשבילי?״ הדגשתי את המילה האחרונה.
״כי אם תקבלי את העבודה הזאת, הפרצוף שלך כבר לא יסתובב לי במשרד.״
התחלתי לצחקק עד שראיתי את פרצופה של רונה ועצרתי.
״למה לי לנסות להתקבל?״
״תוספת של 500 דולר בחודש,״ היא אומרת בפשטות ומתיישבת.
אני חושקת את שיני וחושבת. כדאי לי?
אני יכולה לנסות סתם לקטע.. לראות מה הסיכוים שלי והכול.
פלוס, תוספת של 500 דולר אף פעם לא פגע באף אחד.
״אהממ.. אוקיי, תודה רונה.״
היא הרימה את מבטה אליי.״מה את עוד עושה פה?״
יצאתי מחדרה במהירות ועליתי לקומה הבאה.
אני לא ישעמם אותכם במי, מו,מה קרה שם.
מה שקרה בקצרה היה שנכנסתי לראיון, קיבלתי רעיון של מה כוללת העבודה הזו, וברגע ששמעתי. ידעתי שזה בול בשבילי. הנעל של סינדרלה, בדיוק במידה הנכונה.
הראיון יצא ממש טוב, גרמתי למראיין לצחוק פעמיים והכול פשוט זרם עד ש..
אוקיי. זה לא היה אשמתי. טוב, לא בדיוק.
הראיון הסתיים אז הוא ליווה אותי לדלת. הוא לחץ את ידי ואמר שנהיה בקשר. הוא זז עם גופו לכיווני ו..
הבנתי אחרי זה שהוא פשוט זז כדי לפתוח את הדלת, אבל איך שאני ראיתי את זה אז, היה שהוא זז בשביל נשיקה כזה. אז.. נישקתי אותו בלחי.
שאלוהים יעזור לי. זה היה אפילו בשבילי מפדח.
הוא הביט בי אחרי זה במבט מופתע. אז חייכתי אליו חיוך מתקן וזהו. הראיון נגמר.
ירדתי בחזרה למשרד הישן ונכנסתי למטבחון. הייתי צריכ אלכוהול, ואם לא זה אז קפה.
בעודי ממלמלת חרא לעצמי אני שומעת את דלת המטבחון נפתח.
״מה קורה.״ אני שומעת ומבינה שזה מארק.
״חרא ואל תשאל.״
״איך היה הריאיון?״
פניתי אליו. ״איזה ריאיון?״
הוא גילגל את עיניו ופתח את המקרר.
נאנחתי. ״איך לעזאזל ידעת?״
הוא הרים את כתפיו בקלות והוציא חלב מהמקרר. ״יש לי דרכים. אני יודע יותר דברים עליך יותר ממה שאת אפילו יודעת על עצמך.״
הרמתי גבה וצחקתי. ״וזה לא נשמע ממש סטוקרי הא?״
הוא חייך חצי חיוך וסגר את המקרר. הוא התקרב אליי והיה בינינו רק כמה סנטימטרים ספורים.
הרגשתי את הלב שלי פועם והייתי בטוחה שהוא יכול לשמוע.
רגע. מה. לעזעזל. זה מארק.
כול מה שידעתי באותו רגע זה שאהבתי את המנגינה שליבי מנגנת.
הוא פשפש בכיסו והוציא פתק קטן.
״מה זה?״ שאלתי בשקט.
״לפחות אני לא סטוקרי כמוהו.״ הוא אמר, שם את הפתק על השולחן והתרחק.
כשהוא התרחק פתאום חזרתי לראש אחד.
אוי לי. הרגע חשבתי על מארק כ-בררר.
תודה לאל שזה נגמר.
״יש גם שלושה זרי פרחים על השולחן שלך,״ מארק הוסיף ויצא.
נעצתי את מבטי בפתק. פתחתי אותו לאיטו, כשהלב שלי פועם פי שתיים ממלפני.
אולי זה בלייק? מי עוד זה יהיה חוץ ממנו? אולי זה יתן לי איזה שהוא רעיון מה קרה אתמול?
הקראתי את הפתק בשקט לעצמי:
׳היי, ליזי. נהנתי אתמול מאוד. מקווה שנוכל לעשות את זה שוב, נתראה היום בערב :) מת עלייך,
קייל׳.
״פאק לא.״ אמרתי בקול ושמתי מיד את ידי מעל פי.
קייל? עובד המלון??
מה לעזעזל קרה אתמול בלילה.
ירדתי ללובי והזמנתי מונית.
מישהו חייב לי כמה הסברים וטובים.

שוב סליחה על העיכוב, הפרק הבא יבוא יותר מהר :)
מקווה כמו תמיד שאהבתם! כול לייק ותגובה גורמת לפרק לעלות יותר מהר🙋