Obsessed

The ghost of u who still keeps me awake

~עדיין נקודת מבט של מארק~
השעה כבר שתיים בבוקר, וליזי עדיין נראת כמו רוח רפאים.
אחרי כול הדרמה במשרד לקחתי אותה לבית שלי ותיחזקתי את האבטחה של הדירה.
אני לא מצליח להוציא ממנה שום תגובה. אפילו הנהג המונית שהסיע אותנו הביט בי כאילו כאילו שנתתי לה איזה שהוא סם.
״ליזי, אני מבקש ממך פעם אחרונה בנחמדות שתגיבי.״ אמרתי והתיישבתי לידה. חיכיתי כמה שניות. ״ נראה לי שזה הפעם הראשונה שאת חסרת מילים,״ הוספתי מנסה לגרום לה לצחוק.
לא שזה עשה כלום. היא, בשלה, ממשיכה לנעוץ את מבטה בדלת ושותקת.
התקרבתי אליה קצת יותר. ״ליזי,״ קולי התחיל להתגבר.
כלום.
התחלתי להתעצבן. עליתי עליה כך שאני בפיסוק מעליה. ״הבנתי שאת מופתעת וכול זה, אבל אין לי זמן לזה. כול דקה חשובה.״ אמרתי קצת באיום.
כלום. אפילו הנשימה שלה לא השתנתה.
החלטתי לנסות משהו. אין סיכוי שהיא לא תגיב לזה.
קירבתי את פי לאוזנה ונשכתי אותו בקלות. לאחר שליזי עדיין נשארה יציבה כפסל, מצצתי לה את מאחורי האוזן, מקום ממה שאני יודע הוא מקום רגיש לבנות.
נאדה.
התחלתי לרדת בצווארה חושב לעצמי מה נשאר לעשות.
פתאום, הפאלפון שלה צילצל.
קמתי ממנה, הוצאתי את הפאלפון מתיקה וקראתי את הצג. חזרתי אל ליזי והתיישבתי על השולחן שמולה.
״בלייק מתקשר. חשוב?״
חשבתי שראיתי את קצב נשימתה משתנה, אך לא הייתי בטוח.
״לא חשוב? אני יכול לענות?״
לאחר שזו לא הגיבה עניתי לפאלפון.
״הלו?״
״מי זה?״ הצד השני שאל בהפתעה.
״ברק אובמה ואת?״
הקול בצד השני שתק לשנייה. ״מצחיק, אתה בטח פיט. שמעתי שאתה בדרן לא קטן. אפשר את ליזי?״
בשלב זה שמתי את השיחה על רמקול.
״בטח, היא רק מתקלחת.״ נשענתי אחורה בוהה בליזי.
״אתה יכול לשאול אותה אם זה פסדר שאני יבוא עכשיו?״
״אחי, אולי לא הבהרתי את עצמי. היא לא בבית.״
״אז היא אצלך? בשעה כזו? מה, אתם צופים בסרטי מארוול?״
גיחכתי בקול והתקרבתי לפאלפון. ״כנראה ששכחתי להבהיר גם את זה, אחי. אני לא פיט.״
הצד השני שתק.
״הלו, עדיין שם?״
״אז מי אתה יא מזדיין?״
״הופה הופה למישהו יש מצב רוח פה.״
״לא מצב רוח ולא בטיח. תביא לליזי את הפאלפון.״
שתקתי והבטתי בליזי. למרות שהיא שתקה יכולתי לראות איך מבטה מתמקד.
״אתה בטוח שאתה רוצה לדבר איתה? אחי, אחרי הסקס הכי טוב בחייה שהיא הרגע עברה כול גבר שהיא תדבר איתו עכשיו יראה ילד קטן. עדיין להעביר?״ אחרי זה אפילו לא חיכיתי וניתקתי.
קמתי וניגשתי לליזי.
״יאלה, את כבר חצי חיה בואי נעיר אותך.״ לקחתי אותה למטבח ויישבתי אותה על השיש.
הסתובבתי לכיור ושפכתי כוס מים. כשהסתובבתי בחזרה כדי להגיש לה את הכוס ליזי סטרה לי.
״כן, זה היה שיחה חשובה. אני לא במקלחת. ואתה בטח ובטח לא היית ולא תהיה הסקס הכי טוב שלי. ואגב, החוש הומור שלך נורא.״ היא אמרה ולקחה את הכוס מים.
בזמן שהיא שתתה לא יכולתי שלא להעלות חיוך קטן.
״הפאונטה היה להעיר רוח רפאים.״
היא הניחה את הספל על השיש. ״מי זה יגב?״
פציתי את פי כדי לענות אך היא קטעה אותי והוסיפה: ״יודע מה, אל תגיד לי. אני לא רוצה להיות קשורה למאפיה.״
״אני לא קשור למאפייה,״ פלטתי לפני שחשבתי.
היא הרימה את גבה. ״אז למי?״
שתקתי וחיפשתי דרך מפלס.
היא נאנחה. ״אתה יודע, אני אפילו לא יודעת על מה לחשוב עכשיו.״
עדיין שתקתי.
אז היא המשיכה. ״לחשוב על השיחה שעשית עם בלייק?
או לחשוב בכלל על קייל?
או על וונדי ופיט?
או על העבודה החדשה שאולי קיבלתי?
או על אלכס שכמעט אנס אותי ומאיים עלי?
או על בלייק?
או על כדור השכיחה?
או על העובדה שאבא שלי מת?
או עלייך והטמטום הזה שהכנסת אותי אליו?
או בכלל על כך שמחר אני נהיית בת 27 ועדיין אין לי אהבה?״
היה נדמה לי שהיא אמרה את כול זה בנשימה אחת.
לא רציתי לתפוס את מבטה, כי ידעתי שאם זה יקרה אני הייתי רואה את עיניה מלאות בדמעות.
״מארק, אני מבקשת ממך פעם אחרונה בנחמדות שתסתכל עלי.״ היא אמרה כמו שאני אמרתי לה לפני.
הרמתי את מבטי אליה ולהפתעתי לא ראיתי שום דמעות.
״תענה לי תאמת, אוקיי?״
בלעתי את רוקי והנהתי.
״אני נראת בת 27?״
התחלתי להתפקע מצחוק. אחרי כול הרשימה הזו של דברים שהיא אמורה לחשוב עליהם, היא בחרה את זה.
נשענתי על השיש. ״אני נראה לך בן שלושים?״
היא חייכה חיוך קטן ופצתה את פיה אך הפאלפון שלה קטע אותה.
תחרות המבטים שלנו נשברה כשהיא אמרה ״זה בטח בלייק,״ וקמה וענתה לפאלפון.
לקח לי כמה שניות לאסוף את עצמי וללכת לסלון.
בדיוק באתי להכנס לחדר השינה כשראיתי קלף מודבק למראה.
התקרבתי אליו בזהירות, בוחן את כל צדותיו.
הקלף היה מלכת הלבבות, והיה כתוב עליו: ׳כמו שלכול מלך יש מלכה, וכמו שלכול מהפכה מורידים את הראש של המלך, כך גם ראשה של המלכה תיפול.׳
לא יכולתי להחליט אם אני נלחץ יותר ממה שכתוב או יותר מעצם העובדה שהקלף הזה הגיע לפה.
לקחתי את הקלף והפכתי אותו. מאחורה היה כתוב באדום ׳אל תעיד.׳
נשכתי את שפתי ופתאום קלטתי שיש כבר כמה זמן שקט.
״ליזי?״ אמרתי והסתובבתי. היא עמדה כמה מטרים מאחורי.
״אני המלכה נכון?״ היא שאלה.
וגם הפעם, חיפשתי מקום מפלט ממבטה. ידעתי שהיא שוב תהפוך ל׳רוח רפאים׳ ושהפעם יהיה פי אלף יותר קשה להוציא אותה מזה.

היי :)
שאלה אחת וזהווו:
עם חלקים מינים או שלעקוף?
מקווה שאתן נהנות מהתפניות של הסיפור, וכמו תמיד אם יש הערות והארות אשמח לשמוע :)).