פרק 3- הבחורה ה14

348 16 1
                                    

״כן?״ אמרתי כשאני מחזירה את כול התיקיות במהירות.
שמעתי את צעדיו הכבדים מתקרבים. התחלתי קצת להלחץ.
״הכול בסדר?״ שאלתי אותו והתיישבתי במהירות על השולחן דוחפת את תיקו לאחור.
בלייק נכנס כששערו עומד בכול מקום, עיניו היו ישנוניות ופיו היה פתוח חצי לרווחה. ״שמעתי רעשים,״ הוא אמר קצת בחשד.
נשכתי את שפתי. נו ליזי, תחשבי על משהו.
״בדיוק חשבתי על זה,״ אמרתי. ״עוד לא הבאתי לך את מספר הפאלפון שלי.״
הוא נאנח בכבדות. ״ליזי,״
״לוזאית,״ מילמלתי בשקט.
בבת אחת עיניו הישנוניות נהפכו ערניות. ״לוזרית?״
״אמרתי לוזאית.״
הוא בלע את רוקו וחיפש את תיקו עם עיניו. הם ננעצו מאחורי.
הוא הצביע על התיק וגימגם. ״את ..את חיטטת?״
הסתכלתי על הקיר וחשבתי במהירות.
״הפאלפון שלך צילצל, הופתעתי שלא שמעתי אותו. אז פשוט הלכתי והכיביתי אותו...״
״ו..?״
״ומה?״ שאלתי בתמימות.
״זה כול מה שקרה?״ הוא שאל והתקרב אלי. היינו רק כמה סנטימטרים ספורים מאחד לשני.
״טוב, אם אתה באמת חייב לדעת הלכתי לשירותים וסידרתי את השיער.״
עיניו עדיין בהו בשלי, מחפשות אחר האמת. סהה, איך באותו רגע יכולתי לראות למה בוא עורך דין.
״מה?״שאלתי והתקרבתי אליו. סירטתתי פרח על חזו. ״לא רציתי לראות כמו טרול כשהיית מתעורר, זה מה זה לא-״ עצרתי את עצמי והבטתי בעיניו. הוא קנה את זה. ״סקסי.״ ביטאתי את המילים ללא קול.
-בלייק-
הבוקר הגיע ואיתו מביחנתי בא הסוף למערכת יחסים עם ליזי, בחורה מספר 14.
התלבשתי במהירות ולקחתי את תיקי. ליזי עדיין ישנה, וטוב שכך. לא היה כוח לאנרגיות שלה.
ירדתי למטה ללובי של המלון וראיתי במשרד הקבלה את קייל.
״היי," אמרתי וחייכתי אליו.
״בוקר, איך היה עם הבחורה ה13?״
״בחורה ה14. הלך..מעניין.״
הוא גיחך. ״טוב, לעשות כמו ברגיל?״
״אכן,״ טפחתי על שכמו. ״תדאג גם להלילה?״
״כמובן. היום זאת תהיה האיטלקית?״
״יותר טוב,״ צחקתי ופתחתי את דלת הכניסה. ״הרוסית.״
יצאתי לבחוץ ונהנתי מהרוח הקלילה.
כיף להיות אני.
-ליזי-
כשבלייק היה בשירותים לקחתי את מספר הפאלפון שלו, שמתי את שלי ולקחתי את הפרטים להיום בערב.
הוא יצא די מהר, כך שהייתי צריכה לקפוץ על המיטה.
אחרי שהוא עזב, שכבתי על המיטה בפישוק איברים ונעצתי את מבטי בתקרה, סתם ככה.
הייתי ככה לאולי שעה עד שנשמעה דפיקה על הדלת.
קפצתי מהמיטה בחזייה ותחתונים בלבד ופתחתי את הדלת.
סקרתי מכף עד ראש באופן מופגן בעובד המלון. הוא נראה די טוב האמת. היה לו שיער בלונדיני מלוכלך ועיניו היו קטנות ומאולכסנות בצבע אפור, והיו לו עצמות לחיים.
״היי.״ אמרתי ונשענתי על הדלת. הוא הרים גבה, וגם הוא סקר את גופי החצי עירום במופגן.
עכשיו, אני יודעת שאני עלולה להשמע קצת זונה וכולי וכולי,ור שרציתי לוודא שתדעו שאני לא כזו. רוב הזמן לפחות. אני מקווה.
״באתי לפנות את החדר,״ הוא אמר.
"אני יודעת."
"אז אני יכול להכנס?"
במקום לענות פתחתי את דלת ונכנסתי, משאירה את הדלת פתוחה.
שמתי את שמלתי והרגשתי מאוד לא בנוח איתה. הרגשתי כאילו אני הייתי הולכת לעשות את הליכת ׳הלילה שאחרי׳ .
"תגיד ," אמרתי לעובד. הוא היה מופתע כך שבטעות הוא דפק את ראשו באחד המגירות.
״יש לכם פה בגדים שאנשים שכחו? אתה יודע, מלון וזה.."
~לאחר 15 דקות~
לבשתי מכנסי חאקי קצרים וחולצה לבנה ענקית עם ויי גדול. דיברתי עם קייל קצת, נראלי שדי שיגעתי לו את השכל. אבל לא היה לי אכפת. הייתי צריכה את עזרתו עכשיו ולערב.
נשארתי לדבר איתו עוד חצי שעה בקבלה עד שהמנהל שלו העיף אותי כי קראתי לאחת האורחות שם ׳קוגרית׳ בקול רם מידי.
וזה בסדר גמור, הכול מוכן להלילה. צריך רק שפיט יעזור לי.
פתחתי את הפאלפון כדי להתקשר לפיט, רך ראיתי את האסמס מהמנהלת שלי, רונה.
"שיט. שיט, שיט!״ אמרתי לעצמי בעודי רצה ברחובות ניו יורק. היו לי עשר דקות עד שהפגישה מתחילה לעשות בריצה של עשרים דקות.
התקשרתי בין לבין לפיט. הוא ענה בצילצול השני.
״פיט מדבר."
"פיט! תתכונן לתוכנית הדבורה!״
״ליזי? השתגעת?? מה היה קורה אם-״
״אתה מדהים! מתה עליך! נתראה בשבע אצלי!״
ובלי לחכות למילה נוספת ניתקתי בעודי רצה את ריצת חיי.

ObsessedWhere stories live. Discover now