Obsessed

Betrayal

-שלוש שעות לאחר מכן-
״אתה בטוח שאף אחד לא עקב אחרייך?״
״שנינו יודעים את התשובה לכך.״
״בטוח?״
״כן.״
״מה יש שם בשקית?״ רוי הצביע למאחורי.
״את ליזי.״
הוא מביט בי בתדהמה. ״ליזי מתמחת האבנים? ליזי הזאת?״
״האחת והיחידה.״
״השתגעת?? מה עשית לה?״
״הזרקתי לה סם. אל תדאג, היא חיה.״
״לפחות זה. מה קרה?״
סיפרתי לו איך הבנתי שיגב קשור אליה והעלמתי את הקטע של הנשיקות וההתפטות
״אבל יש דבר אחד שאני לא מבין. איך הוא ידע לגבייך?״ רוי שואל כשהוא מנסה לעכל את הכול.
״מרגל בטח מהמשטרה. יש לו קשרים.״
״הוא לא יודע לגביי נכון?״
״ממה שהבנתי הוא לא כי אם הוא ידע הוא לא היה שולח את ליזי״. אני אומר ומוציא סיגריה.
״מסכנה.״ רוי אומר.
לא הגבתי.
״טוב,״ רוי קם. ״קפה? תה?״
עניתי תה והבטתי מחוץ לחלון.
לרוי יש כמה בתים מסביב לעולם. טוב, ככה זה כשאתה עשיר.
רוי פעם היה השוטר ה׳רע׳, שמעדיף כסף על פני צדק.
כמו יגב.
אבל רוי חזר לדרך הישר. וכול מטרת חייו היה עכשיו לעשות צדק, הדבר הנכון ואת הדבר הפייר.
רוי חזר והגיש לי את התה. ״כדאי שנעיר אותה.״
לא עניתי ולגמתי מהתה.
הוא נאנח וניגש אל השקית, קרע אותה והוציא את ליזי מתוכה.
״רוצה לעזור לחברך פה או שתניח לי לעשות את כול העבודה הקשה?״
שתקתי שוב וצפיתי בו מגלגל את עיניו, מרים את ליזי ומשכיב אותה בעדינות על המיטה.
הוא צדק, ליזי באמת מסכנה.
״שמונה שעות וזה יקרה,״ רוי אומר ומתיישב על המיטה ליד ליזי.
״שמונה שעות ויגב מאחורי הסורגים.״ הוספתי.
״עבדת על הנאום שלך?״ הוא שואל.
״ועברתי עליו חמישים פעמים, כן.״
הוא פתח את פיו כדי לענות אבל אז ליזי זזה, החליפה פוזיציה ולא שמה לב שידה הימנית מונחת על החבילה של רוי.
אני והוא החלפנו מבטים וצחקנו בחרישות.
״טוב... אני אלך להתקלח. תשים עין עליה,״ רוי אומר ומזיז את ידה של ליזי באיטיות.
אני שומע לאחר כמה שניות את המים דולקים, ואני מביט בליזי. ולא מצליח להוריד את עיניי ממנה.
אני לא יודע מתי, אבל באיזה שהיא שלב ליזי נושמת עמוק ופותחת את עיניה. היא סוקרת את החדר עד שעיניה מגיעות אלי.
ציפיתי שהיא תשאל הרבה שאלות, או שהיא תקלל אותי. אבל לא, היא שתקה.
עיניה נשארו דבוקות עלי, בעוד שהיא מתיישבת, ובודקת אם האוזניה או האקדח שלה עדיין עליה.
המים הזורמים הפסיקו ואני חיכיתי שרוי יצא וידבר עם ליזי.
״הוי, אין כמו מקלחת טובה.״ קולו של רוי נשמע ואחרי כמה שניות דמותו נכנס לחדר.
״אתה,״ ליזי ממלמלת. ״אתה מהאוטובוס.״
הוא קד קידה קטנה כשידיו מאחוריו. ״אכן. ואת, אגב, עשית עבודה נוראה.״
קימטתי את מצחי מנסה להבין מה הוא בדיוק אמר, ליזי נראתה גם היא מבולבלת.
רוי הוציא מאחורי גבו שני אקדחים וכיוון אחד אלי והשני אל ליזי.
״תוריד את האקדח, טומי. תתקרבי אליו.״
״מה אתה-״
״תוריד את האקדח!״ הוא צורח.
אני זורק את האקדח על הרצפה וליזי מתקרבת אלי ועומדת אל ידי.
״חשבתי שחזרת לדרך הישר.״ אמרתי.
״מה, בשביל להיות כמוך? אני אוותר.״
אני שותק ומנסה לא להתפוצץ. אני מרגיש את העורק במצחי נבלט.
״עכשיו, תקשור את ליזי על העמוד.״ הוא מצווה עלי.
אני תופס את ליזי מזרועה ומושך אותה לכיוון העמוד.
״אני בצד שלך.״ ליזי אומרת.
״בצד של יגב? את רק בצד שלו כי את רוצה לחיות, לא בגלל שאת נאמנה לו.״ רוי אומר.
היא משתחררת מאחיזתי. ״אני שונאת את מארק, סליחה טומי, שנאת מוות.״
הוא עדיין פיקפק.
״הבנאדם הזה סימם אותי, לא היה לו פאקינג אכפת שאני אמות, והוא בן זונה. אם אתה לא מאמין לזה אני לא יודעת למה תאמין.״
הוא חשב לכמה שניות וכך גם אני.
״תוכיחי,״ הוא אומר לבסוף ומסמן לליזי להתקרב אליו.
היא מתקרב באיטיות מפחדת אם הוא פתאום ימשוך בההדק.
״תהרגי אותו,״ רוי אומר וזורק לה את האקדח השני.
היא מביטה באקדח שמונח על כפות ידיה ואז מעבירה את מבטה אלי. אני בולע את רוקי.
״בשמחה,״ היא אומרת בחיוך לרוי. ״רק איך מפעילים את הדבר הזה?״
״יגב לא לימד אותך?״ רוי מרים גבה.
״לא...״ היא אומרת ומתקרבת אליו.
אני מחפש איזה שהוא זמן שהם לא מסתכלים, איזה שהוא זמן שאני יכול להספיק לגשת לאקדח שעל הרצפה. לצערי, רוי תמיד משאיר עין עלי ואם אני יזוז הוא יהרוג אותי על המקום.
רוי ניגש אליה עם עין אחת עדיין עלי.״אז ככה, את מושכת פה בדבר השחור הזה, ההדק, ו-״ ליזי יורת בו בבטן במהירות.
״מה,״ רוי נשנק ומפיל את אקדחו. ״עשית?״
״אופס, אמרת לי למשוך אז משכתי.״ היא אומרת ויורה עוד שלוש כדורים בבטנו. הוא נופל על הרצפה חסר חיים.
אני מזיז את רגלי כשליזי פונה אלי ומכוונת את האקדח. ״אל תעז אפילו.״ היא אומרת בכעס.
לאחר כמה שניות של שתיקה אני מבחין שידיה רועדות.
״הרגתי מישהו,״ היא בוכה פתאום ״רצחתי מישהו.״
״זה היה את או הוא,״ העזתי לומר.
״או אתה.״ היא אומרת עם מבט יוקד.
אני בולע את רוקי. ״או אני. תורידי את האקדח ונוכל-״
היא זורקת את האקדח עלי ואני מספיק בדיוק להתכופף.
״אני כול כך, כול כך שונאת אותך.״ היא אומרת. ״אבל אני שונאת יותר את יגב. אז כדאי לך להכניס אותו מאחורי הסורגים.״
אני מחייך חיוך קטן וניגש אליה.
״ותעשה לי טובה, אל תדבר, תיגע, או תנשום עלי אפילו.״ היא אומרת.
״בסדר.״
״שתוק.״
״הבנתי.״
״יופי, מעכשיו.״

אזזז..
הפרק הזה נמחק לי אתמול והאגודל שלי די כעס (ובצדק)
אבלאבלאבל
לסיפור יש מעבר ל100 הצבעות!😱😱
אני מתה עליכם!
אני כול כך שמחה וכול כך שמחה שיש קוראים! אתם הסיבה שאני נהנת כול כך לכתוב את הסיפור הזה
💚💚
3 הצבעות,
ותגובה 1.
💁