אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא.
דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי כשעליתי במדרגות הישנות והמתפוררות.
״נונה? זה אתם?״ קולו של ג׳ין, עייף ומיוסר, נשמע מאחורי דלת העץ הכבידה והמוכרת, כל הצבע ירד ממנה כבר מזמן וכתמי דם נראו עליה, כנראה לא ניקו פה כ כך יסודי אחרי אותו היום.
״כן ג׳ין, זה אנחנו״ קולה צרוד וחסר סבלנות, מעולם לא שמעתי אותה כך, אבל זה הגיוני שככה תגיב, גם בשבילה זה לא היה פשוט.
הדלת נפתחה בקול חריקה עז. ג׳ין נראה בפתח, מזרז בעדנו להיכנס. בגדיו בלויים וישנים, שיערו היה מלוכלך, וכתמי דם, זיעה ובוץ נראו על פניו, הוא חייך אלינו חיוך רציני וסגר מאחורינו את הדלת.
אני הייתי בראש כולם, פי פעור לרווחה ודמעות טורדניות כמעט ירדו במורד לחיי. מה לכל הרוחות קרה כאן?!!
הבית הדיף ריח של גופה מסריחה, הוא היה מלולכך ומלא בכתמים של דם שהשפריץ על הקירות והחלונות. הרהיטים הישנים נשארו באותה התנוחה ההפוכה שלהם. הדבר היחיד שנוקה ופונה מהבית היה גופתה של אימי ומקום המוות שלה שאז מילא את הבית בדמה.
עוד דבר ששונה בבית היה, ״אבא?!!!״ צרחתי על ג׳ין שנראה נבוך מאוד ומתוסכל. כולם הסתכלו עליי בהפתעה ובמבוכה. לא שמתי לב שגם ג׳ימין, נאמג׳ון והוואן היו שם בנוסף לכולם, לא שמתי לב שגם הם מדממים ומנקים את פצעיהם.
״אני לא יודע מה הוא עושה כאן. אוקיי? הגענו הנה רק לפני חמש שעות. מצאתי אותו שוכב כאן על הספה, אני לא יודע למה הוא לא בבית החולים...״ הוא נראה מותש וכועס בדיוק כמוני, איך אבא שלי הגיע לכאן?! איך הוא, בתור צמח הגיע מבית החולים לפה???
״אני לא נשאר כאן, אם הוא ישאר כאן!!״ צרחתי בקול צרוד וכאוב. אין מצב שהאיש הזה, שקרא לעצמו פעם אבא שלי, דבר שהוא לא ראוי להיות, יהיה איתי באותו בית!
״טאה, תרגע!״ קראה גא-ראם בסערה, וניסתה להרגיע אותי. ״אנחנו נחזיר אותו לשם, בסדר?! רק, תשתלט על עצמך...״ אבל אני כבר לא שמעתי אותה. התחלתי להתנשף וחזי התחיל לכאוב, ״הוא. לא. יהיה. כאן. עוד. רגע. אחד!!!!!!!!!!!!״ צרחתי כל כך חזק עד שכמעט הפלתי את התקרה.
״זה מספיק!!! הוא פתאום תפס בשני כתפי והסתכל לי ישירות בפנים. הייתי עדיין בהלם, ולא הצלחתי לעצור את עצמי, שוב. ״אני אוציא אותו מכאן עכשיו. בסדר?! תן לי רק להתקשר לבית החולים״ הוא עדיין תפס בי, כנראה מפחד שאני שוב אנסה להרוג אותו.
״הו-סוקה. קח את טאה וג׳ונקוק למטבח״ הורה ג׳ין כשהוא לא מביט בי יותר, ורק תופס בי עד שהו-סוק יקח את הפיקוד. הוא תפס בידי ומשך אותי למטבח כשג׳ונקוק תפוס בידו השניה, בהלם מכדי לדבר.
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampireזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
