פקחתי את עיניי בבהלה והסתכלתי סביב בחשד. איפה אני?, איפה ג׳ונגקוק? איפה כולם???
אני קם מהמיטה הרכה ומעיף מעליי את השמיכה ברישול. החדר בו ישנתי היה רחב ידיים, ריח נעים של כביסה וניקיון מילא אותו. הנחתי את רגליי על רצפת הפרקט הממורק והחמים ושוב העפתי מבט. שטיח אפור, עגול, גדול ורך הונח באמצע החדר, צמוד למיטה הרכה מעץ לבן היה חלון ענק ונוצץ שכוסה בווילון לבן וריחני. עמדו שם גם שולחן כתיבה גדול ולבן כשעליו מחשב גדול וחדיש, בקצה החדר, ובצד השני, מימין למיטה נראו שתי דלתות לבנות ודלת אחת ענקית מול החלון.
התקדמתי אל אחת משתי הדלות ופתחתי אותה. בפנים התגלה חדר ארונות ענק מלא בבגדים וחליפות יקרות, מדפי נעליים יקרות ומושבים במרכז. מאחורי הדלת השניה נגלה חדר האמבטיה והשרותים, מפואר,גדול ונקי, עם ניחוח של סבון בריח וורדים מרענן.
וואוו. זה פשוט מטורף! מה זה המקום הזה? מי נתן לילד מופרע ועני כמוני לישון בחדר שכזה?!
אני חוזר למיטה ומתיישב, מעיף מבט אל נוף הגינה הענקית והמטופחת מהחלון הנוצץ. אני מרגיש בחלום!
דפיקות נשמעות פתאום בדלת, ולפני שהספקתי לענות, היא נפתחה באיטיות. ״אני רואה שאתה כבר מרגיש בבית״. קראה גא-ראם בחיוך, הרכנתי את ראשי בבושה ושתקתי. היא התיישבה לידי על המיטה ונגעה בכתפי. עדיין הייתי עם הסחבות שהגעתי איתם אתמול, והייתי זקוק למקלחת טובה, אבל אפילו בגדים להחלפה לא היו לי.
״טאה...מה יש? אתה נראה מוטרד. למה אתה חוסם את המחשבות שלך ממני?״ היא שאלה בדאגה, כאילו היא לא יודעת את התשובה!
״למה החזרתם אותי?״ שוב חזרתי על השאלה ששאלתי אמש. זה הטריד אותי, לא סבלתי את העובדה שאני שוב צריך להיות תחת השגחתם של אחיי! וחוץ מזה, הם אלו שגרשו אותי!
״טאה...אני דיברתי עם המנהלת...היא עידכנה אותי מה היה ו...ומה המצב שלך...אתה חייב להבין, אנחנו לא לרעתך.״ היא דיברה בקולה הרך והדואג, כאילו היא מבינה אותי, היא אף פעם לא תבין מה זה להיות אני. מה זה להיכלא שוב ושוב. וכשאתה חסר תועלת מעיפים אותך לרחוב! נכון, אוליי גם היא הייתה קשורה, וזה אשמתי...אבל היא הצליחה לצאת מזה, בזכות הוסוק שעזר לה!
״איפה אנחנו?״ התעלמתי ממה שאמרה ובלעתי בדממה.
״באחד הבתים של אבא של הוסוק. הוא טס לניו-יורק לחודש בשביל עסקים. הוא נתן לנו את הבית בידיעה שיש לו עוד כמה...הוא ממש התעשר בחמש שנים האחרונות״ היא ענתה בחיוך ערמומי ושובב.
״טוב. מספיק עם כל זה. טאה. לך להתקלח ולהחליף בגדים. פשוט קח מחדר הארונות שם, ותרד לארוחת הבוקר. ואני לא רוצה לשמוע שאתה לא רעב! צמת מספיק! אתה חייב לעלות במשקל לפחות קצת...תראה אותך! אתה כולך עצמות! קדימה!!!״ היא האיצה בי להיכנס להתקלח וכמעט הפשיטה אותי מרוב שהזדעזעה מאיך שנראיתי, טוב, אני לא מאשים אותה.
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampireזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
