פרק 7🌘

23 2 0
                                    

״מה עוד אני צריך לדעת שלא כתוב כאן?!״ שאלתי מיד, מנסה להיות עינייני למרות מה שקראתי עכשיו.

היא הסתכלה עליי בדאגה, מנסה לקרא את פניי, אבל התעלמה ממה שראתה. היא התעלמה מהעיניים האדומות והנפוכות, מהלסת ההדוקה, מהכעס, ורק נתנה מבט רך. ״לך לנוח טאהיונג. אנחנו נדבר על הכל מחר, כשתהיה רגוע יותר ותעכל את הדברים״. היא עצבנה אותי עוד יותר ממה שכבר הייתי.

״אני לא הולך לשום מקום עד שאני לא שומע ה-כ-ל!! זאת זכותי לדעת מה קורה כאן!״ הטחתי בה בכעס וחיכיתי לתשובות. היא רק התנשמה עמוק באיפוק ופניה היו חמורות סבר, אבל לא התנגדה לבקשתי.

״אמא שלך אמנם שולטת אדמה ואביך הוא שולט מים. אבל לא סתם האש שלך קיבלה את האש הכחולה... אבא של סבא שלך, זאת אומרת, אבא של אבא של אבא שלך היה שולט אש כחולה מאנשי הדרקון השחור. משם אתה קיבלת את האש הכחולה״ היא חיכתה לתגובה, ואכן היו לי אולי מליון שאלות.

״אבל איך אבא שלי שולט מים אם אבא של אבא שלו הוא שולט אש כחולה?״ שאלתי בקול שקט. היא הנהנה והמשיכה...

״תראה... אבא של סבך הודח מהקהילה אחרי שהתאהב בשולטת מים. אסור לאנשי הדרקון השחור להתערבב עם שולטים אחרים. לכן אבא שלך הוא שולט מים...האולר הזה שקיבלת, הוא קיבל את זה מסבך. זה אולר שעובר דורות במשפחה שלכם והא שייך לשושלת מפוארת של שולטי אש כחולה. השעון קיבלת מאמך, כי ידעה שאתה תצטרך אותו״.

״למה שאני אצטרך מהאישה הזאת שעון ישן?״ שאלתי בבוטות והסתכלתי על השעון בבוז. היא נאנחה.

״כי השעון הזה, יעזור לך למצא את מי שאתה. זה כל מה שהיא אמרה לי. אני חושבת שחבוי בו מסר כלשהו שהיא רצתה שישאר לך.״  לא הגבתי ורק הסתכלתי על החפצים שבתיבה בשקט ובכעס. היא לא הורישה לי כלום...כאילו היה מה להוריש בכלל!! אני שונא אותה! נמאס לי מכל המשחקים האלו. אני אהרוג את השליט הזה וזהו! יהיה מה שיהיה!!

״אבל למה לא סיפרת לי כשראית את האש הכחולה שלי בפעם הראשונה, במרתף?. דווקא נראת מאוד...מופתעת״ שאלתי בחוסר נימוס, לא שהיה אכפת לי ממש, בשלב הזה. היא נאנחה שוב במבט חמור.

״גם אני לא ידעתי דבר מזה אז. היא נתנה לי את התיבה והשביעה אותי שרק שבתאריך מסוים אוכל לפתוח אותה ואת מה שאני צריכה לדעת. היא הסתירה ממני את כל המידע שלא כתוב כאן, בדיוק כמוך, אבל ידעתי שהוא יגיע אליי בדרך כלשהי, ואכן צדקתי.״ היא חייכה מעט והוציאה משהו מהמגירה שהסתתרה מאחורי השולחן.

היא הוציאה ממנה והניח לה על השולחן מעטפה. בתוך המעטפה היה כתוב על דף לבן תאריך, זה היה אתמול!! הסתכלתי עליה במבט מופתע, והיא התעלמה.

״הגיע אליי אתמול באמצע הלילה מישהו שמאוד קרוב לאמך שאסור לי לחשוף מי הוא. הוא סיפר לי הכל כדי להעביר אליך את כ-ל המידע. אתה מבין שאסור שאף אחד ידע דבר מכל זה?! נכון?״ היא די מיוסרת בשביל מישהי שרק מעבירה אליי מידע. וחוץ מזה, אני מרגיש כאן עוד משהו, כאילו היא לא אמרה עוד הכל.

חי ומת חלק שני🫀Where stories live. Discover now