"תודה על האירוח. אבל אני חייב ללכת" קמתי מהספה, וניקיתי את המכנסיים הגם ככה מלאים בכתמי דם.
"אתה לא נשאר?" הוא נראה מאוכזב.
"אני מצטער. אם אשאר אני רק אגרום לצרות" אמרתי לנער שיושב ואוכל את קערת האורז בתאבון כאילו לא אכל מהבוקר.
" אתה יודע שמצאתי אותך שם ככה. אתה לא יכול ללכת!" תבע ניקי, וקם מולי. גם ככה הסלון היה קטנטן, וברגע ששנינו עמדנו כך אחד מוך השני, המקום הצטמצם בחצי לפחות.
"מה קורה כאן?" ג'ייק נכנס לחדר במבט מופתע ועייף.
"הוא רוצה ללכת" הכריז ניקי וג'ייק הסתכל עליי כאילו אני לא נורמאלי.
"אם אני אשאר כאן, אני אגרום לכם לצרות. כדאי לכם שאלך" ניסיתי להסביר את עצמי. עד עכשיו לא היה לי זמן להתעסק במה שאני כל כך רוצה.
אני רוצה למצא תשובות לכל השאלות. לדעת מה ומי אני באמת. לדעת למה רודפים אותי, למה אני שולט הארבעה, מה אני אמור לעשות, אלו כוחות יש לי. אני רוצה לדעת איך אני שולט באש הכחולה ומה קורה עם הכוחות הלא מוסברים האלו שלי.
עכשיו יש לי את ההזדמנות הזו, ללכת לחפש תשובות. לחפש את עצמי בזמן שאני בורח ואין לי מושג למה.
"אני יכול לדבר איתך רגע בחוץ?" שאל אותי פתאום ג'ייק שלפתע נראה אומלל ולחוץ.
"א...אוקיי" עניתי בבלבול והוא הוביל אותי אל היציאה מהבית כי זה היה המקום היחיד שהיה אפשר לקבל פרטיות.
הוא ירד במדרגות ואני אחריו. לבסוף באחת הקומות הוא נעצר ונשען על הקיר כשידיו בכיסי מכנסיו וראשו מורכן לרצפה.
"אני יודע מי אתה" הוא זרק לחלל האוויר ואני פערתי עיניים באימה.
"אני לא מתכוון לעצור בעדך מללכת. אבל אני יודע טוב מאוד מה הולך שם בחוץ ושאתה עלול למות עוד לפני שתצעד פסיעה אחת מפה." הוא לא הסתכל לעברי ולא נשמע לחוץ או כועס.
שתקתי. פחדתי לענות. פחדתי להגיב, לא ידעתי מה לעשות, הייתי חסר אונים.
"תישאר פה אם אתה רוצה. לפחות עד שתתאושש או שתבין מה עליך לעשות. אני יכול לעזור לך..." הוא דיבר ללא רגש או כלשהי. קולו היה כבד ועמוק משניה לשניה.
"מה..." התחלתי לשאול אבל הוא הקדים אותי.
"ההורים שלי היו שליטי יסוד. אני יודע מה אני אומר!" נשמע שהוא היה קצר רוח ברגע שהזכיר את הוריו והעובדה שהיו שליטי יסוד.
"בסדר. אני אשאר כמה ימים" הסכמתי רק בגלל המשפט האחרון שאמר, נשמע שהוא באמת יודע מה שאני לא...
הוא חייך חיוך קלוש והוביל אותי חזרה לדירה הפיצפונת.
"חזרת!" צעק עלי ניקי, הוא נראה כועס קצת, אבל זה יעבור לו.
"טוב. ניקי ואני נשן על המזרונים ברצפה, ואתה על הספה" הכריז ג'ייק והצביע על המזרונים המקופלים בצד.
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampireזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
