אני רואה את עצמי רועד מבכי וחולשה. אני רזה פי שניים מתמיד. פני רטובות מהדמעות.
פתאום אני מחפש משהו, אני יודע. חיפשתי אחר משהו חד במיוחד, וגם מצאתי אחד. זאת הייתה חתיכת זכוכית מבקבוק בירה ישן.
קשה לי לראוץ את זה, אני לא מסוגל, הראש שלי בוער, אני מפחד, רע לי, אני לא רוצה להיות כאן!!! אבל אני מנסה להלחם בעצמי.
למען האחים שלך טאהיונג! אני קןרא לעצמי ומכריח את עייני להישאר פקוחות. אני הצעיר אוחז את הבקבוק חזק כל כך עד שהוא כמעט נשבר. אני מרים שוב את הסמרטוט ששימש כחולצה ומתחיל לחתוך את עצמי, לאט לאט, לאט ומספק.
שנינו צופים עכשיו בחתך העמוק מלא הדם. אני רוצה לצרוח, אבל אני בן ה13 נראה מסופק כל כך, וסובל כל כך. אני זוכר את ההרגשה הזאת. הרגשה מתוקה שממלאת את הריקנות, את הפחד, את הכלום.
היומיים האלו עוברים בדימום ורעב, בפחד והשרדות כרגיל. אני חוזר אל בית האמנה, ג'ונגקוק מחבק אותי, הוא נראה עצוב, שוב קרה לו משהו לפי הפנס בעין.
הראש שלי הולם עכשיו כאילו דפקתי אותו בקיר ואני מאבד הכרה.
חושך.
אני קם בבהלה וקולט שאני עדיין בשעון הארור. אני קם, עכשיו בבית של גאראם ויונגי.
"טאה. מה אתם עושים?" אני שומע את אחותי צורחת אליי מהמטבח. יונגי מלווה אותי פנימה. הוא שם יד על כתפי, אני כפוף לו והפרצוף שלי מלא בכחולים.
היא חונקת צרחה קטנה. "מה זה?!!!" היא צועקת על יונגי. הוא זורק אותי על הרצפה ואני נחבט בה בכאב. כל גופי דואב.
"תפסתי אותו מנסה לגנוב כסף וכמה תכשיטים שקניתי לך!!" הוא בועט בי והיא צורחת עליו שיפסיק. אני זוכר שהוא תפס אותי, אבל לא באמת גנבתי...
הוא תפס אותי מציץ לחדר שלו ורואה אותו מוציא ניבים ונושך משהו שנראה איבר של אדם. אני עדיין לא רגוע, הוא היכה אותי למוות והשביע אותי לשתוק.
גאראם מאדימה מבושה וכעס. "אתה עשית מה?" היא מתכופפת אליי, מסיטה את שיערי, אני שותק, לא מניע שריר ,עיניי מכווונות לרצפה.
רציתי להרוג אותו. אבל פחדתי ממנו באותה מידה.
"אתה צריך כסף? אתם לא אוכלים בבית האמנה?" היא לא ידעה מכלום. היא לא ידעה מה אנחנו עוברים. שללתי עם ראשי והיא מהנהנת.
המוח שלי שוב מסתחרר ונשאב אחורה. הבזקים של יונגי מאיים להרוג אותי, ערפדים בסמטאות חשוכים עושים בי כרצונם ומכים אותי. אני מסמורטט על הכביש, אבא שלי שובר לי בראש בקבוק בירה...
הכל עובר על מוחי בהבזקים עד שאני נוחת בגסות בבית האמנה. אני רואה את הארוע האחרון והראשון שאני יום יום מנסה למחוק מזכרוני..
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampireזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
