רציתי לשאול אותו עוד הרבה שאלות, אבל אז קרה משהו שאני לא ארצה להיזכר בו לעולם!
״אתה אמיתי?״ אני שואל אותו ומסמן לו כאילו אני צוחק, והוא מתגלגל בצחוק אל מול עיניי אבל פתאום הוא קפא ברגע אחד. אני מסתכל עליו במבט חושד ומסובב את ראשי לראות למה הוא ככה, ואז ראיתי את זה...
או שבעצם, אותו...
הוא הופיעה בבואה של המראה שעל הארון מול מיטתו של ג׳ימין, מחייך מאוזן לאוזן במבט ארסי ורוחש רעות. הוא לא זז, פשוט עומד שם בלי לזוז וחושף את שני הניבים החדים מלאי הרוע הטהור שהורס חיים של אנשים, ושכל כל יצור אחר.
״שיט״ לחש ג׳ימין ולא זז חוץ מלכווץ את אגרופו בלחץ. לגמרי שיט!
הוא מתחיל לזוז ולהתקדם אלינו מהצד בו נראה גופו, פינה חשוכה מעט מאחורי כשידיו בכיסי הג׳יקט היקר שלו והוא פשוט נהנה מכל רגע, כשהוא רואה את הפחד בעניינו. איך לכל הרוחות הוא הצליח להכנס לכאן?! המקום הזה מוגן ומוסתר כדי שנוכל לגור כאן. איך הוא פרץ את ההגנות?!
״אתה באמת שואל את זה? ילד אנוש...״ הוא לחש בראשי ברעבתנות שחדרה לעצמותיי. מיד ניקיתי כל פיסת מחשבה או מידע שבראשי, אני אבוד!
״מה אתה רוצה?!״ שאלתי אותו מיד כמו רובוט והוא הפסיק לחייך פתאום. פניו מחודדות, שיערו קצר וכהה והוא רזה וגבוהה מעט, די טיפוסי לערפד צעיר ואכזר. הוא הסתכל עליי כאילו הוא קורא משהו, כאילו הוא רואה משהו שאף אחד לא יודע, ואז, הוא פשוט צחק.
לא הגבתי, לא חשבתי, ולא הראתי על פניי דבר, וכך גם ג׳ימין.
״אני חושב שאנחנו מכירים, ג׳ימיני... או ששחכת אותי...״ עכשיו, הוא ממש רכן על המיטה, מביט אל תוך עיניו החומות והצרות של ג׳ימין. הוא נרתע מעט, אבל עדיין לא הראה שום סימן שיש משהו לא בסדר מצידו.
״אתה לא מתכוון לענות, הא? ג׳ימיני??״ הוא דיבר בגועל והתנשאות, הוא נראה כאילו הוא עומד לנשוך אותו ולהפוך אותו לארוחת ארבע! לא הבנתי מה קורה, ורק הקשבתי לדבריו של הערפד שלא התיק את עיניו מג׳ימין המפוחד.
״שאלתי, מה אתה רוצה?!״ חזרתי על השאלה בתוקף וריקנות וכבר הכנתי את איברי לעמדת תקיפה לעברו, אבל הוא רק סובב את ראשו אליי חשף את ניביו באיום כשהוא מקפיץ את ליבי מפחד.
״אל תתערב!״ הוא הזהיר ושלח עיניים מאיימות ופתוחות לרווחה, עיניים של מטורף. אבל לא היה אכפת לי מהאזהרות שלו, רק רציתי שיעזוב את חבר שלי, ואני אהרוג אותו אם צריך!
״אני אתערב כי אני גר כאן.״ אמרתי מיד כששמתי לב שהוא כבר לא מעונין לדעת מה אני חושב, אבל אז הוא פשוט תוך פחות מרגע קטן, שלח יד מלאה טפרים חדים ישירות אל פני. צרחתי מכאב ועפתי אחורה מעוצמה המכה, נופל מהמיטה.
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampirgeschichtenזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
