כל הצבע ירד לי מהפנים, אבל לא היה אכפת לו, העיקר שאני אעשה את מה שמוטל עליי.
ההלם שנח על פני לא פסח על אף אחד מהנוכחים, אבל הם בהחלט התעלמו.
"אתה בטוח?" שאלה הוואן בקול מהוסס ולא העיפה אלי אפילו מבט. ג'ין הנהנן והפחד נראה גם על פניו.
"תסביר" דרשה גא-ראם והוא הסתכל עליה בחומרה.
"הוא בדרך הנה, נכון? אז זה אומר שהוא השאיר את ה'בית' שלו ללא השגחתו. אם נתנהל כראוי, נוכל להוציא את יונגי, ואת שאר המתנגדים לו ולאסוף אותם. נוכל להוציא את כל ילדי העבדות ולגרום להם לעזור לנו להשחית את המקום!" הוא דיבר בהתלהבות.
"הם יהיו חלשים מידי ג'ין, זה יהיה יותר מידי" היא מחתה נגדו והוא התנשף.
"וחוץ מזה, איך את מתכוון לשחרר את כל ילדי העבדות?!" היא שאלה בתקיפות והוא כבר התחיל להתבלבל.
אחרי כל השיח הזה, מה שיצא בסוף זה שניסע אל ביתו של השליט. ולא בסתם דרך, קאי וג'ימן יזמנו לנו את הסוסים של האוויר, שמסתבר שיש להם גם יכולות תעופה והם יכולים להיות בלתי נראים.
ניכנס דרך כניסה שאף אחד לא השתמש בה שנים. גא-ראם אומרת שקוראים לה 'שער החושך', כי אף אחד לא יצא מהשער הזה בתור אדם רואה, אבל זו רק שמועה לטענתה...
משם היא תיארה לנו מערה שהיא שער של מחילות אל מתחת לארמון שמובילה יש אל תאי הכליאה של הבוגדים. נצטרך לחסל כמה שומרים בדרך ולקחת להם את הבגדים, או יותר נכון, רק גא-ראם ואני ניכנס.
בומגיו אומנם ניסה לשכנע אותה אבל היא לא הסכימה בשום פנים היא בקושי אישרה לי להשתתף.
"יש לך מזל שאתה שולט הארבעה" היא הכריזה כשעלינו על סוסי האוויר.
יצאנו לדרך, עם תוכנת לא מוכנה בכלל, אבל מטרה די נכונה, לנצח!!
אני וקאי על סוס אחד, גא-ראם עם הוואן, אי-סו עם הוסוק, ג'ימין עם נאמג'ון וג'ונקוק עם ג'ין ובומגיו רכב לבד, בטענה שהוא שולט במצב.
תוך שעה נחתנו, שכחתי לציין שהם גם ממש מהירים :)
"זהו זה. שער החושך!" היא קבעה כשעצרנו מול חומה גבוהה וישנה.
"כן, רק בלי השער" ציין קאי וגא-ראם שלחה חיוך ערמומי.
"ברור שאין שער. אתה לא צריך לראות את שער החושך. אתה יכול רק להרגיש אותו" היא הסבירה בסיפוק, אבל זה לא נראה שכל השאר חושבים כמוה.
"אוף. זה לא עד כדי כך מפחיד" היא ניסתה לעודד, אבל אף אחד לא הקשיב לה ממש.
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampirgeschichtenזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
