״אתה לא יכול לעשות את זה לבד!!!״ צרח עלי ניקי כשאני אורז מעט חפצים שג׳ייק נתן לי.
״אני חייב ניקי. אני חייב לדעת מה קורה איתי! אני חייב לקבל תשובות!״ התרסתי לעברו והוא רק הסתכל על ידיי המסדרות את התיק הישן בשתיקה.
״אני בא איתך״ הוא הכריז לפתע ורץ אל חדר השינה של הסבתא. עקבתי אחריו המום מההחלטה הנחרצת. ״אתה לא. זה מסוכן, וחוץ מזה שאני צריך לעשות את זה לבד!!״ הודעתי לו בנימה שקטה אך פוקדת. לא רציתי שמישהו יסתכן ככה סתם לחינם.
הוא הופיע מחדר השינה עם תרמיל מרופט וחצי ריק, מסכל עליי ברצינות מחושבת. ״אתה...אוף...אבא שלי היה השולט הקודם. אני רוצה לדעת על זה עוד. אני רוצה לדעת על הכוחות שהסתירו ממני כל השנים. אני רוצה לדעת מי השולט החדש. מי לקח את מקומו...״ הוא גמגם מעט ונראה מובך, אבל זה לא הרתיע אותו מלהסתכל ישר אל תוך עיניי.
״אתה לא הולך לשום מקום, ניק.״ הפעם הגיח ג׳ייק מהמטבח, הוא שמע את כל השיחה...
״אני חייב היונג! בבקשה...לא יקרה לי כלום. אני מבטיח!״ הוא התחנן אליו ופתאום נראה כל כך קטן וילדותי.
״אתה...״ ג׳ייק התחיל לומר אבל אז נשמע קול זקן מאחוריהם. ״הוא חייב ללכת ג׳ייק יקירי. וכך גם אתה.!״ היא הודיעה וכולנו הסתכלנו עליה במבטים שואלים, אבל היא לא הוסיפה דבר.
————
״טוב. אז לאן פנינו מועדות?״ שאל ניקי בחיוך כשיצאנו מהבניין.
״להרים. סבתא נתנה לי מיקום, היא חושבת ששם נמצאת אחת המושבות הקדומות שלהם״ הסביר ג׳ייק כשהוא מוביל אותנו אל מחוץ לרחוב מגוריהם.
המשכנו ללכת עד לתחנת הרכבת שלא הייתה רחוקה מביתם של ג׳ייק וניקי. אמנם זה דיי מסוכן לנסוע ברכבת במצב שלנו, אבל לא הייתה לנו כל כך ברירה.
״אני הולך לקנות כרטיסים. חכו כאן ואל תזוזו״ הורה לנ ג׳ייק כשהוא מתקדם אל הקבלה, משאיר את שנינו באמצע התחנה עומדים בדממה. העוברים ושבים חלפו על פנינו במהירות. חלקם הביטו בנו במבט מוזר, אחרים פשוט נתקעו בנו מרוב שמהירו לתפוס את הרכבת.
לאחר כמה דקות שאנחנו מחכים ומחכים, נשמע קול צרוד מאחורי, קול מאיים ונמוך, קול שהכרתי לצערי די טוב. ״העבד הקטן שלנו. קים טאהיונג...בן האנוש ששרד את התופת...״ הסתובבתי מיד לשמע הקול.
הוא עמד שם קולו מעביר בי צמרמורת של פחד, זיכרונות שהייתי משלם כדי למחוק.
תפסתי בזרועו של ניקי כשאני בולע את רוקי ולחשתי באוזנו, ״תחסום את המחשבות שלך״. אני מקווה שהוא ציית, כי הערפד הצרוד המשיך להתקרב אליי. אני לא אצליח לברוח, הוא ישיג אותי ברגע, ואני לא אוכל גם להתמודד מולו מבלי להתמוטט.
YOU ARE READING
חי ומת חלק שני🫀
Vampireזהו החלק השני של leave and died אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות את זה. אין מצב. לא. דמינו לעצמכם שיצאתם מתא קטנטן אחרי שנים על גבי שנים של יסורים וללא סיבה. ואחרי שיצאתם ונשמתם מעט אוויר, מחזירים אתכם לאותו התא על לא עוול בכפכם. זאת היתה התחושה שלי...
