players

נעדר

קמתי בבוקר מהצלצול החזק של הלפטופ שלי,לפטופ?מי יכול להתקשר מלפטופ?אה זה אבא!קמתי בבהלה ועניתי לשיחה,"דיאנה שלי!התכוונתי לבקר אותך אבל יש לי פגישות חשובות,את יודעת איך מנהל ועסקים עובד נכון?" ועניתי לו בכעס "שקרן!אתה בסך הכל רוצה להיות עם חברה שלך והילד הדפוק שלכם!אתה והמנהל ועסקים שלך יכולים ללכת להזדיין" וניתקתי,אחלה דרך להתחיל את היום.

שמעתי צלצול של הודעה מהטלפון שלי וזה היה מאבא 'את מוכנה להירגע?ריי שמע אותך!את צריכה להבין שהוא אוהב אותך והוא אח שלך בכל מקרה!וגם זה שאמא שלך בכלא...אל תקשי עליי עוד יותר מתוקה' התעלמתי ולבשתי ג'ינס ארוך וחולצה לבנה לבית ספר.

כמעט יצאתי מהבית ואז נזכרתי..הג'קט!רצתי להביא אותו מהר לקחתי ורצתי לכיוון הבית ספר.

לאחר כמה דקות הגעתי ישבתי ליד העץ והתחלתי לקרוא 'הכלבה של ליאו' כי תכלס הציונים שלי לא מזיזים לי רק לשבת ולקרוא בלי הפסקה!בגלל זה גם אין לי כלכך חיי חברה כאילו שאכפת לי מאיתן והחבורה הדפוקה שלו,הוצאתי לשנייה את העיניים מהספר וראיתי את חברים של איתן מפזרים מודעת נעדר,איתן נעדר?כולם מספרים שהוא עבריין ושהוא נמלט מהחוק אבל לפי מה שידוע לי הוא בחיים לא היה נוטש את חברים שלו בשביל להסתתר...המצב שלו עד כדי כך גרוע אה?.

המורה המפורסמת בבית ספר...בתור מכשפה אלונה בארי תפסה לי את היד ומשכה אותי בכוח בזמן שאמרה "את יכולה להיעדר משיעור שלי אפילו משניים אבל יותר מעשרים שיעורים!יש גבול גברת מילר" ועניתי לה בזלזול "נעדרתי כולה מחמש עשרה שיעורים אז עדיין יש לי עוד חמש לא?" והיא צעקה בזמן שסטרה לי "חצופה!" ואמרתי לה "את יכולה לומר עליי מה שבא לך אבל זאת הפעם האחרונה שאת נוגעת בי!" החטפתי לה כמה אגרופים לפנים והפלתי אותה לרצפה,שמתי לב שהספר שלי נפל הרמתי אותו והלכתי לאותו העץ ומקווה שהפעם בלי הפרעות מהמורה בת התשעים הזאת.

לאחר כמה שעות חזרתי לבית הורדתי את הג'קט ונשכבתי על המיטה בזמן שאני לא מרגישה כלום בתוכי,הרבה חוששים שיש לי דיכאון ותכלס?אולי זה באמת מה שיש לי ופשוט ישנתי.

קמתי מכמה דפיקות בדלת הלכתי לכיוון הדלת פתחתי וזה היה איתן,"היי אני..אני יכול להישאר אצלך בינתיים?בבקשה" ועניתי "בטח",אני מכירה אותו זה פאקינג איתן!נמלה לא מפחדת ממנו,הוא הודה לי והראתי לו חדר פנוי,החדר של ההורים שלי והוא פשוט קפץ על המיטה וישן

הפרקים יהיו קצת קצרים בהתחלה
מקווה שהספר יקבל הערכה❤