אהבה חטופה

דיבורים

■נקודת מבט לוגן:

התעוררתי לצידה של היילי. היא ישנה עדיין. היא ממש יפה. אבל אני עדיין לא בוטח בה.
ואני באמת אעשה את כל מה שיידרש ממני כדיי שהיא לא תלך מפה. היא ראתה דברים
שלא הרבה זוכים לראות. וזה מסכן אותנו אם היא תלך מפה ,ומי יודע למי תספר מה. אוי היילי מתחילה להתעורר.

■נקודת מבט היילי:
התעוררתי לצד לוגן.
"בוקר טוב יפה" הוא אמר לי במבט עם חיוך.
"בוקר טוב" עניתי לו בקול חלוש עם חצי חיוך. "אני הולכת לצחצח שיניים" אמרתי, והוא הנהן. נכנסתי למקלחת לצחצח שיניים, ולאחר מכן כשיצאתי מהמקלחת, ראיתי את לוגן מחליף בגדים. הוא החליף חולצה, והקוביות שלו. הן היו כאלה בולטות. ועכשיו שמתי לב שהוא חתיך. יצאנו יחד מהחדר, וראיתי את כל השכירים שלו במרחב הסלון.
הם התלחששו ביניהם ותכף ידעתי שהם מרכלים עלינו. שמעתי אחד מהשכירים לוחש לשני " אתה חושב שהם שכבו?" נזכרתי כמה אני שונאת שמרכלים עליי. זה מעלה לי את הפיוז, וגורם לי לתחושת אי נוחות. זה הזכיר לי את בית הספר כשחלק מהחברות שלי, וילדות שאני שונאת ריכלו עליי. זה תמיד עשה אותי עצובה. גרם לי להרגיש כאילו אני לא שייכת. זה כלכך מכעיס אותי אנשים שמרכלים. אין לכם משהו אחר לעשות בחיים? דמעה ברחה לי מהעין בלי ששמתי לב, ולוגן ראה את זה, והבין את הסיבה. "הבא שמדבר על עניינים שלא קשורים אליו בבית הזה אני יורה לו כדור בפאקינג מוח!!!!" אמר בצעקה עצבני, והשתיק את כולם בן רגע. אמרתי לו תודה בקול חרישי. הוא באמת דואג לי, אבל
הוא מחזיק אותי פה בניגוד לרצוני. אני באמת חייבת לצאת מפה. בין אם הוא ירצה בזה, ובין אם לא.