אהבה חטופה

ייסורים

■נקודת מבט היילי:
כאב. זה הדבר הראשון שאני מרגישה כשאני מתעוררת, מנסה להבין איפה אני נמצאת, ולהיזכר באירועי אמש. אני מרימה את ראשי ובוחנת את סביבתי. אני רואה שאני קשורה בשלשלאות שתלויות מהתקרה (הערת הכותבת: היא עומדת על קצות האצבעות ) . אני באמצע של סוג של חדר. מסביב לפי קשורה רצועת בד.
אני מפנה את ראשי קדימה, ורואה מולי את ניק. תחושה של צמרמורת עוברת בי.
הוא מתקרב אליי עוד ועוד. "אז, אנחנו נפגשים שוב" הוא מתקרב אליי עד שחזהו נוגע בחזי. הוא מרים את ראשי עם אגודלו כך שאסתכל אל תוך עיניו המבשרות רע. "בפעם הקודמת לא הספקנו כמה דברים. אבל אל תדאגי, אני אדאג שלא תפספסי כלום" "אז, במה תרצי שנתחיל? בכאב שלך? או בעונג שלי? אני חושב שנתחיל בכאב. נתחמם קצת."

הוא מסמן לשכירים שלו לבוא לקראתי.
הם פשוט החלו להכות אותי. כאילו אני שק אגרוף. וגם הייתי תלויה מהתקרה כך שזה באמת הרגיש כאילו אני שק אגרוף. הם הכו אותי בכל מקום אפשרי. נאנקתי מכאביםםם. זה כלכך כאב לי שראיתי שחור. התייסרתי. הרגשתי שאני רגע מלמות.
"אוקיי זה מספיק"
ניק צעק מהצד השני של החדר.
הוא התקרב אליי ואמר "ועכשיו ... לעונג" ודפק חיוך זחוח ומגעיל. פחדתי ממש.
הוא שחרר אותי מהשלשלאות התלויות לתקרה, והשאיר אותי עם ידיי קשורות.
הוא הוליך אותי עד לפינה חשוכה בחדר, אשר היה בה מזרן, ומעליו עמוד.הוא דחף אותי אל המזרן, וחטפתי מכה חזקה בראש מהעמוד. התחלתי לדמם במצח. הוא אזק אותי אל העמוד. הוא הוריד לי את הבד מהפה וקרע את החולצה שלי בפראות. התחלתי לבכות בקולי קולות שלא ייגע בי ויעזוב אותי. הוא אמר לי שלא משנה כמה אצעק אף אחד לא יישמע אותי. הוא גם הוריד לי את המכנס. רק התפללתייי שלוגן יגיע. התפללתי. אני לא יודעת אם לוגן הוא רע , אבל מה שבטוח, הוא הרבה יותר טוב מניק.
ניק בא להוריד לי את התחתונים. עצמתי את העיניים שלי חזק. ואז הדלת לחדר נפרצה! אבל לא העזתי לפתוח את העיניים עדיין. נכנסתי לסוג של איזה טרנס. לא ראיתי מה קורה. אבל שמעתי מאבק, והרגשתי את ניק יורד מעליי.

■נקודת מבט לוגן:
ביקשתי מההאקר שלי לאתר את היילי וניק.
הוא מצא אותם. הם היו בבית מלון נטוש ומבודד. ביקשתי מעשרה שכירים לבוא יחד איתי.
הגענו לבית המלון ויצאנו מהוואן שבו נסענו. אחד אחריי השני כאשר אני מוביל. החלטנו לא להשתמש בנשק חם כדיי לא ליצור יותר מדיי תעמולה. נכנסנו אל תוך המבנה, ושמעתי את הצרחות של היילי מלמעלה. עלינו במדרגות בריצה. פרצתי את הדלת בבעיטה אחת נחושה, חיפשתי את היילי במרחב החדר, וראיתי אותה בזווית העין שכובה על מזרן, קשורה מוכה, בוכה וצורחת, כשניק מעליה. נהייתי אדום. אף פעם לא זעמתי ככה!!
אמרתי לשכירים שלי לטפל בשאר ושאני אטפל בניק. אני הולך להרוג אותו.
רצתי לכיוון של ניק, משכתי אותו מעל היילי, וקפצתי עליו. הטחתי אותו ברצפה והתחלתי לבעוט בו. הרבצתי לו עד שאיבד את ההכרה.
הסתכלתי על היילי. היא הייתה עם הראש בין הברכיים. ראיתי שהיא נכנסה למין סוג של טרנס כזה. היא כל הזמן אמרה בצורה חלושה כזו "אל תיגע בי" וחזרה על זה אלף פעמים.
התקרבתי אליה. באתי כדיי לשחרר אותה. ברגע שנגעתי בידה כדיי לשחרר אותה היא נרתעה. הסברתי לה שזה אני כמה וכמה פעמים. ניסיתי להרגיע אותה, והצלחתי קצת.
שחררתי אותה, אבל היא עדיין לא זזה. היא פשוט נשארה במקומה. היא הייתה רק עם הלבשה תחתונה. הורדתי את מעיל העור שלי ממני והנחתי אותו על כתפיה שלה. עכשיו היא כבר נרגעה יחסית. עזרתי לה להתרומם, כי היא הייתה כולה פצועה, ופשוט נתתי לה חיבוק. הרגשתי כמה שהיא רועדת. התקדמנו לכיוון הדלת כאשר אני תומך בה.
פתאום היא קפאה במקום, הפכה לקצת חיוורת.
"היילי?" פניתי אלייה.
ואז היא אמרה בקול חלוש ומפוחד "איפה ניק?"

התחלתי לרתוח, עזבתי את היילי והתחלתי לצרוח "הבן זונה הזה הוא ברח!! אני נשבע שאני אתפוס אותו וארה לו בראש"
היילי נפלה. שכחתי שקשה לה לעמוד בגלל הפציעות הקשות שלה.
ניגשתי אליה כדיי להקים אותה.

ירדנו אל האוטו כאשר היילי לידי במושב הנהג ואני נוהג.
היילי החלה לבכות עד שנרדמה. גם במצב הזה כשהיא מלוכלכת ופצועה, היא כלכך יפה. אני לא רוצה שמישהו יפגע בה. ז'קט העור שלי הגיע לה עד הברכיים. היא נראתה בו כלכך קטנה. כשהגענו לביתי היילי עוד ישנה. לא רציתי להעיר אותה אז נשאתי אותה בידיי. העלתי אותה למיטה שלה וכיסיתי אותה בשמיכה. באתי ללכת אך פתאום היא אחזה בידי ואמרה בקול חלוש וישנוני "תישאר. אני פוחדת.."
נכנסתי לצד השני של המיטה, ונשארתי איתה כפי שביקשה.

**********************************
אני חושבת שיצא לי פרק קצת מבאס כזה ובלי הרבה תוכן, אז אשמח שתגידו לי מה דעתכם, שאדע מה לחשוב להבא. אוהבת 3>