אהבה חטופה

גרגמל וישנוני

◼️נקודת מבט היילי:

הוצאתי ללוגן את החיישנים מהעור. נזהרתי כמה שיותר לא להכאיב לו. ליטפתי את גבו. למרות שכל עורו היה מכוסה חבורות, דם , ולכלוך, היה לו את העור הכי יפה בעולם. שזוף, וחלק, יושב על גופו הבנוי כאילו היה אליל בצורה מהפנטת.
"כואב?" שאלתי אותו.
"קצת"
נשקתי לגבו נשיקות רכות, שנגעו לא נגעו. אני לא יודעת למה עשיתי את זה. פשוט פעלתי מעצמי.
"ועכשיו? עדיין כואב?"
הוא הסתובב אליי במהירות וגרם לי לנשום אוויר בחדות.
סערה של רגשות נצצה מתוך עיניו.
ואז עשיתי דבר שלא חשבתי שאעשה.
נישקתי אותו. נישקתי את לוגן. הוא החזיר לי בנשיקה עמוקה יותר, וזה הרגיש כמו פאקינג גן עדן.  לא חשבתי שאוכל להרגיש טוב אחריי שנאנסתי. לא חשבתי שאוכל להרגיש בנוח כלכך ממגע גבר אחריי מה שקרה לי. אבל זה מה שלוגן עשה לי. הוא גרם לי להרגיש טוב. חיכוך עורו החשוף בעורי גרם לי לחמימות.
התנתקנו מהנשיקה שהפכה פראית למדיי בהתנשפות.
"למרות שמאד הייתי רוצה לסיים את מה שהתחלת, אנחנו חייבים לעוף מפה" לוגן אמר בחיוך מתנשף והכווין עם עיניו סביבינו.
שכחתי שאנחנו פה בכלל לרגע אחד.
לוגן לקח את הגופיה שלו ולבש אותה חזרה.
"תחפשי כל דבר שבעזרתו נוכל לצאת מפה" לוגן הורה והנהנתי לעברו הנהון בודד.

אני מצאתי צינור ברזל חתוך, באורך של אלת בייסבול בערך.
לוגן מצא כמה שלשלאות.
עכשיו נותר רק לתכנן איך אנחנו יוצאים מהחור הזה.
לי וללוגן עלה רעיון לעשות כאילו הוא הורג אותי, ואז מישהו מהם ייכנס. לוגן יחכה לו מאחורי הדלת ויכה אותו עם מוט הברזל. גאוני ופשוט.
לוגן לקח את מוט הברזל ודפק אותו על הרצפה בזמן שאני צרחתי.
"לא!!!! לא!!!!! תעזוב אותי!!!! די!!!!"
"ידעתי שהייתי צריך להרוג אותך מההתחלה! רק צרות הבאת לי!!!" לוגן צרח עליי.
ואז שמענו דפיקות בדלת הברזל הגדולה.
"היי!!! מה קורה שם??!?" הוא צעק מאחוריי הדלת.
אנחנו לא ענינו והיינו בשקט. לוגן סימן לי שההצגה מתחילה. נשכבתי על הרצפה מול הדלת. לא קרובה אליה, אבל בצורה שמי שייכנס יראה אותי. שיחקתי את עצמי מעולפת/מתה, בזמן שלוגן חיכה בדלת.

שמענו מפתח נכנס למנעול, ואז המנעול הסתובב. הדלת נפתחה בצורה שהסתירה את לוגן מאחוריה. מי שנכנס היה שומר. הוא הניח יד על האקדח שבאגנו בכוננות. "היי! ילדה!" הוא צעק לי. כמובן שלא עניתי. אני אמורה להיות מתה. הוא החל להתקרב אליי בצעדים איטיים. "ילדה" הוא ניסה לקרוא לי עוד פעם.

לוגן יצא מאחוריי הדלת, והתחיל להתקרב לאט לעברו. "איפה החבר שלך?" הוא שאל. מה אתה שואל מישהי מתה שאלות חתיכת אידיוט?

"הוא ממש פה" לוגן אמר כשהוא חצי מטר מאחוריו, והוא הטיח את מוט הברזל בפניו לפני שהשומר הספיק להסתובב.

השומר מעד לריצפה מההלם, ואז רץ לתקוף את לוגן. הייתי בשוק. חשבתי שזה יעלף אותו. כנראה לוגן לא הטיח את המוט חזק מספיק בראשו של השומר. או שלא פגע במקום נכון. לוגן והשומר החלו להיאבק, כך שהשומר ביתרון על לוגן, כשהוא שוכב מעליו ומטיח בפרצופו אגרופים.
זינקתי מהמקום שבו שכבתי ורצתי אליהם. עליתי על גבו של השומר בניסיון להוריד אותו מלוגן. הרבצתי לגבו. הוא הפסיק להרביץ ללוגן, וחשבתי שהצלחתי, אבל מסתבר שטעיתי כי אחריי שתיי שניות הוטחתי בחוזקה בקיר שהיה מאחורינו.
ראייתי היטשטשה והסתחררתי. לא הצלחתי לקום מהמקום שאליו נזרקתי. צפיתי בשומר לוקח את השלשלאות שאני ולוגן ארגנו, ומלפף אותן מסביב לצווארו של לוגן, רוצה לחנוק אותו.
"אתה יודע איזה תוכנית תמיד אהבתי?תמיד אהבתי את הדרדסים"
השומר התחיל לספר בחיוך זחוח בזמן שלוגן נחנק תחת האחיזה האימתנית של השלשלאות. התחלתי לקום בזמן הסחרחורת שעדיין תוקפת אותי מהמכה שקיבלתי, ולדדות לעברם. ראיתי את מוט הברזל על הרצפה, ואספתי אותו יחד איתי. שמעתי את לוגן מתחיל לחרחר. המשכתי להתקרב לעברם. לא יכולתי ללכת מהר. ניסיתי כמה שיותר מהר, אבל זה היה המקסימום שלי.
"אתה יודע למה? בגלל גרגמל.  שנינו אוהבים לרמוס יצורים קטנים ומזיקים, ולחנוק אותם עד שהם הופכים לסגולים. אני חושב שאני דיי דומה לו"  השומר המשיך לומר בזמן שלוגן עוד רגע מאבד את ההכרה, ואני צעד אחד מהשומר. הנפתי את המוט, והכיתי את המוט כלכך חזק בראשו של השומר, שאני יכולה להישבע  שזה היה נשמע כמו הרעש מהסרטים כשנופל על איזו דמות סדן. השומר התמוטט לרצפה ואיבד את הכרתו.
"אתה יותר דומה לישנוני" אמרתי לשומר בעקבות דמותו השכובה על הרצפה לאחר סיפורו ה'מרגש עד דמעות' קודם לכן.
מיהרתי אל לוגן ושיחררתי את השלשלאות שהיו מהודקות על צווארו.
הוא החל להשתעל, וניסה לאט לאט להחזיר את האוויר לריאותיו. לאחר כמה נשימות הוא נרגע קצת, אך עדיין התנשף.
ואז הוא גיחך "ישנוני".
חייכתי אליו חיוך קטן.
לוגן קם ,והושיט לי את ידו.

"ועכשיו, עפים מכאן"

***************************************היי, מקווה שכולכם בטוב.
מצרפת פרק לאחר הרבה זמן שלא.
( הסרטון לא הכי קשור וממש לא חובה צפייה. זה סתם לאווירה)

אוהבת 3>