התעוררתי במרתף. הפעם אחד אחר. לא הכרתי את האזור. הייתי ישובה על הרצפה, וקשרו את ידיי לעמוד. הרמתי את ראשי מעט, וראיתי את כל אלה שתפסו אותי. נתקפתי בגל פחד.
אחד מהם אמר במכשיר קשר: "בוס היא התעוררה"
חשבתי שראש הכנופיה ההוא יבוא
אבל במקומו בא גבר. , הוא נראה בסביבות שנות ה20 לחייו.
היו לו שיער חום דבש שהיה נראה פרוע, עיניים ירוקות , והוא היה שרירי, אבל בדיוק כמו שצריך. אבל לא באמת היה לי אכפת. רק רציתי לצאת משם כמה שיותר מהר.
הוא התקרב אליי ואמר: "אני לוגן קלינט. מצאנו אותך במרתף של מאפית 'הידרו'. לקאפו שלהם קוראים ניק. אנחנו אויבים שלהם. באנו כדיי לחסל אותם, אבל ניק ברח , ואז השכירים שלי מצאו אותך. מצטער שהם היו צריכים לסמם אותך, אבל הם סיפרו לי שהשתוללת שם ולא הייתה ברירה."
"מה השם שלך?"
הוא שאל.
לא עניתי לו.
"למה את לא עונה לי?"
עדיין לא עניתי.
"טוב, יש לי את כל היום."
ובאותה הנימה, הוציא אולר מהכיס האחורי שלו.
נרתעתי, ועצמתי את עיניי חזק.
שמתי לב שלא קרה כלום, וכשפתחתי את עיניי לא הייתי קשורה יותר.
אחר כך הוא לקח אותי, ויצאנו מהמרתף, עלינו בגרם המדרגות, והתגלה לפניי בית גדול ויפה. הוא הושיב אותי על הספה ומזג לי מים. "עכשיו תגידי לי מה שמך?"
"...היילי..." אמרתי בקול חלוש
"אז היילי, איך הגעת למרתף של ניק?"
הוא שאל.
הסתכלתי עליו במבט חושש. "שלשום בלילה..."
"מה שלשום בלילה ?" הוא שאל.
"שלשום בלילה מישהו עקב ורדף אחריי. ניסיתי להיאבק בו, אבל... אבל הוא הצליח להערים עליי. אחר כך כבר התעוררתי במרתף שלו. אתה יכול לקחת אותי הביתה כבר?" אמרתי לו.
"לא אוכל לקחת אותך לבית שלך. זה לא בטוח בשבילך. ביקשתי מהחבר'ה פה לארגן לך חדר, וכך עשו. בואי אוביל אותך אל חדרך, ותתקלחי"
צעדתי אחריו, והגענו אל חדר גדול ומרווח, היו שירותים ומקלחת שהיו צמודים אליו.
"תיכנסי להתקלח ואז נסעד ביחד"
הוא יצא מהחדר.
■נקודת מבט לוגן:
יצאתי מהחדר.
"כל הזמן תשמור עלייה ותבדוק מה היא עושה. בלילה אתה יכול לעזוב אותה. אני עדיין לא בוטח בה. אני חושד שהיא מרגלת של ניק , ושהוא שתל אותה במרתף שלו או משהו דומה."
אמרתי לאחד מהשומרים ששכרתי בכדיי לשמור לי על הבית. בגלל שאני הקאפו של מאפיית "לוחמי הארגמן", יש לי הרבה אויבים ואני צריך לחשוד בכל אחד וכל דבר.
■נקודת מבט היילי:
נכנסתי למקלחת, שטפתי ממני את כל הלכלוך. הפצעים מהחבלים שרפו לי בגלל המים הרותחים.
יצאתי מהמקלחון עטופה במגבת, וראיתי שאין לי שום בגדים ללבוש.אמרתי לעצמי שאולי יש איזה משהו שאני יכולה לזרוק על עצמי בארון בחדר שינה. יצאתי מהמקלחת אל החדר , לא לפניי שבדקתי שאין שם אף אחד, התחלתי ללכת אל הארון, אך עצרתי כשראיתי בגדים מקופלים על מיטתי. היה שם מכנס טרינינג אפור, וחולצה תואמת. כנראה לוגן הביא לי. נחמד מצידו.
ירדתי למטה והתיישבנו לאכול. לא אכלתי הרבה. האמת, כמעט לא אכלתי בכלל.
אחריי הארוחה אמרתי לילה טוב, ונכנסתי ל"חדרי". מתחילה לתכנן איך אברח מכאן היום בלילה.
נשכבתי במיטתי, ובזמן הרעמים והברקים, התחלתי לחשוב על איך לברוח מכאן.
'מאוחר בלילה כשכולם כבר יישנו, אמצא את המפתח איפה שהוא לא יהיה, ואצא החוצה.'
חשבתי לעצמי.
בשעה אחת בלילה, ירדתי למטה , וחיפשתי את דלת היציאה. מצאתי את דלת היציאה. עכשיו מה שנותר לחפש הוא המפתח. חשבתי איפה הם היו יכולים לשים את המפתח,וישר חשבתי על העציץ. דחפתי יד אל העציץ ו... כן! מצאתי. זה היה המפתח. פתחתי את הדלת. ירד גשם כבד , והיה נורא קר. ראיתי את השערים הרחוקים והתחלתי לרוץ לעברם. אחריי בערך דקה, בין כל הרעש שהגשם עשה, שמעתי צעדים. הסתובבתי לאחור, וראיתי את לוגן. הוא רץ ממש מהר!
**********************************
בבקשה תכתבו לי מה דעתכם בתגובות, שאדע אם שווה לי להמשיך לכתוב.
YOU ARE READING
אהבה חטופה
Roman d'amourרומן העוקב אחר מסעה של היילי, נערה בת כמעט 18, שחייה מקבלים תפנית בלתי צפויה כשהיא נחטפת על ידי קאפו מסוכן בשם ניק ממאפיית "הידרו". עם זאת, הסיפור מדבר על ההסתבכות של היילי עם לוגן קלינט, הקאפו בן ה-22 של "לוחמי הארגמן" שמציל אותה מהשבי, ולוקח אות...
