אהבה חטופה

מטומטמת

⬛נקודת מבט היילי:
"לשום מקום" ניק אמר כשהסתובבנו אליו, וראינו אקדח בידו מכוון ישירות אלינו.
הפאניקה החלה להיבנות אצלי בבטן.
"עכשיו אתם תסתמו את הפה שלכם, תלכו באיטיות עד אליי, ותצעדו כמו ילדים טובים חזרה למקום שהייתם בו"

"ולמה שנעשה את זה?" לוגן שאל אותו בקול הקאפו שלו, שבו הוא משתמש רק כאשר הוא מדבר עם אויביו או אנשים שאינו מכיר.
"כי אם לא תעשו את זה, אני אתקע כדור לשניכם בין העיניים" ואז ניק כיוון את האקדח אליי "והיא תהיה ראשונה"
"נו באמת ניק. שנינו יודעים שבסופו של דבר אתה תהרוג אותנו גם ככה וגם ככה. אני מעדיף את הדרך הקצרה יותר למות מאשר העינויים הטיפשיים"
שלך"
לוגן אמר, וניסה להתקרב לניק לאט לאט, כדיי לחטוף ממנו את האקדח.
"תתרחק" ניק אמר, והחזיק את האקדח שבידו חזק יותר
לוגן שלח לי מבט. לאחר כמה שניות הבנתי מה הוא רוצה שאעשה. הוא רוצה שאעסיק את ניק בזמן שהוא ינסה לקחת את האקדח מידיו.
ניק חסר אונים לחלוטין ללא האקדח שלו. הוא לא יודע להילחם כמו שלוגן יודע. ברגע שהאקדח לא יהיה יותר בין ידיו של ניק, לוגן יחסל אותו.
"נו באמת ניק, אתה חושב שאנחנו מטומטמים? אם נבוא איתך אתה תעניק לנו מוות ארוך. אם נישאר פה, הכל יסתיים בירייה אחת"
אמרתי לו.
בזמן שדיברתי עם ניק, לוגן המשיך להתקדם לעברו.
"אני לא חושב ששניכם מטומטמים" ניק ענה לי
"אני חושב שרק את מטומטמת. את הובלת את שניכם לכאן. זה באשמתך. אם לא היית מסממת את לוגן, אז לוגן לא היה סובל מכאבים עכשיו" הסתכלתי על לוגן ועל הפציעות שעל גופו. אם שק חבטות היה יכול להראות כמו בן אדם, אז ככה הוא היה נראה.
"גם זה שזיינתי אותך זה באשמתך" ניק ממשיך, וגורם לי להיזכר שוב בזכרון שלו נמצא בתוכי, ללא רצוני, בפעם הראשונה שלי.אונס אותי.
הרגשתי את המחנק מהדמעות שלא שמתי לב שעלו בעיניי.
גם לא שמתי לב שלוגן כבר היה מרחק נגיעה מניק.
לוגן לקח עוד צעד אחד, וזינק על ניק, נתן לו אגרוף לעצם הלחי והפיל את שניהם לריצפה. הם הסתובבו אחד סביב השני על הריצפה. אגרופים עפו באוויר, היו רגליים בכל מקום, ולא הבנתי מי זה מי, עד שלוגן קם מהריצפה עם האקדח של ניק בידיו. הוא כיוון את האקדח על ניק. ניק קם לאט לאט מהריצפה.
"אתה לא רוצה לעשות את זה" ניק אמר
"ולמה לא?" לוגן התגרה בו.
"כי ברגע שתירה, כל החיילים שלי ידעו מה המיקום שלכם וזה עניין של שניות עד שיגיעו לפה. אם תירה בי, לוגן, אתם לא תצליחו לברוח."
ניק צודק במה שהוא אומר. אם לוגן יירה בו, כל החיילים שמחפשים אותנו כרגע ידעו איפה אנחנו נמצאים. האופציות שלנו הן או לירות בניק ולהסתכן בזה שהחיילים שלו יתפסו אותנו, או פשוט ללכת מפה כמה שיותר מהר.
"אז במה אתה בוחר לוגן? לירות בי בשביל נקמה, או להציל את עצמכם?"