אהבה חטופה

מראה נדיר

■נקודת מבט היילי:
הרגשתי כאילו לא נכנס לי אוויר לריאות. בין לבין כל ניסיון לנשימה שמעתי את לוגן צועק לי במעומעם. ראיתי אותו זוחל אליי בקושי. סובל מכאבים. בסוף הוא הצליח להגיע אליי. הוא עטף אותי ביריעת בד גדולה ומלוכלכת שהייתה לידינו .
ניסיתי לנשום ופשוט לא הצלחתי. לוגן תפס אותי והתיישב מאחוריי כך שישבתי בין רגליו. הוא הצמיד את ראשי לחזו, וליטף את שיערי. עדיין התקשיתי לנשום. הנחתי את ידי על אמצע החזה שלי. לוגן הניח את ידו על ידי שמונחת על החזה שלי .
"תנשמי היילי. תנשמי" הוא דיבר בקול העמוק והמרגיע שלו.
"תנשמי יחד איתי". הוא שאף אוויר בקולניות, ונשף אותו. הוא חזר על הפעולה הזו כמה פעמים, וניסיתי להצטרף אליו. הרגשתי איך לאט לאט אני מצליחה לשאוף, ולנשוף. לנשום. להכניס אוויר לגוף שלי. נשמנו יחד באיטיות, בזמן שגופי שעון לאחור על גופו. הנוכחות שלו והמגע שלו הרגיעו אותי. ואני לא מבינה איך הרגשתי בנוח עם המגע שלו, כי לפניי שניה אנסו אותי. אבל פשוט הרגשתי בטוחה איתו. הרגשתי כאילו כרגע הוא המקום הכי בטוח שקיים בשבילי בעולם הזה.
אחריי שנרגעתי לגמריי, הרמתי את ראשי והסתכלתי אל עיניו. ראיתי דמעה בורחת מאחת מעיניו. הבנתי שהמראה של דמעה שיורדת מעיניו של קאפו של מאפיה, הוא מראה נדיר. לא הבנתי למה הוא חושף בצורה כזו את הרגשות שלו. הרי העיקר בלהיות קאפו הוא לשמור על ארשת פנים אטומה.

"למה אתה בוכה?" החלטתי לשאול אותו.

"אני בוכה?" הוא שאל בפרצוף תמים וכיווץ את גבותיו באי הבנה.

"כן"עניתי לו בעיניים דואגות.

הוא נגע בלחיו ופגש בשביל הרטוב שהדמעה יצרה במורד לחיו, ואז ענה לי.
"כי הוא פגע בך"

"למה אכפת לך?"

"כי את יקרה לי"

"למה?"

"אני לא יודע"

***************************************

היי, אני יודעת שלא העלתי מלא זמן, ושהפרק הזה הוא קצת קצר, אבל אני מבטיחה שמעכשיו אני אשתדל ממש להעלות קצת יותר מהר פרקים.כי גם אני בעצמי במתח😍
שבת שלום🙏🙏🙏