Part 2

401 44 34
                                    

נקודת מבט לואי:

״קאי קום״ הערתי את קאי בעדינות, הוא נאנח והזיז את שיערו הבלונדיני מפניו בצורה שגרמה לי לחייך מעט, קמתי מהמיטה ופתחתי את החלון בניסיון גם להעיר את עצמי בהתחשב לעובדה שישנתי קרוב ל4 שעות הלילה.

״קדימה יש לך גן היום״׳ הלכתי לחדר שלו והוצאתי מהארון בגדים עבורו, הוצאתי מכנסי פוטר שחורים וחולצה אפורה שעליה מצויירים מטוסי נייר קטנים, הנחתי אותם בערימה לידו והוא התיישב באיטיות על המיטה והתחיל להתלבש בבגדיו הקטנטנים.

בזמן שהוא נשאר בחדר והתארגן ניצלתי את הזמן שהוא לבדו להתארגן גם בעצמי. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים וכשחזרתי לחדר הוא כבר היה מוכן לגמרי עם הבגדים שהבאתי לו. הוא נכנס לשירותים בעייפות ומצחצח את שיניו, גיחכתי כשהסתכלתי עליו מהמראה מסתבך מעט כשניסה לכבות את זרם המים שהיה רחוק ממנו אך בסוף של דבר מסתדר. בינתיים חזרתי לחדר ולבשתי סקיני גינס שחור וחולצה לבנה, נעלתי את נעלי הואנס שלי וירדתי לקומה התחתונה להכין לו במהירות ארוחת בוקר.

סידרתי במהירות את התיק שלי שאקח לעבודה, התכוונתי לקחת את הארנק שלי מהשידה הקטנה שליד הדלת ששם בדרך כלל הוא נמצא וליבי הלם כששמתי לב שהשידה ריקה, ״פאק״ חיפשתי בכיסי את הארנק וליבי נפל כשראיתי שהוא לא נמצא באף אחד מהם.

״אבא אסור לקלל!״ נזף קאי וגלגלתי את עיניי, יופי של דוגמא אישית לואי. חיפשתי גם בכמה מגירות במטבח ששם נמצאים בדרך כלל מפתחות ושטויות וכשלא מצאתי גם שם את הארנק גנחתי בייאוש, אולי הוא באוטו? או יש מצב ששכחתי אותו אתמול במועדון? נאנחתי ומזגתי לקאי קצת מהקורנפלס שהוא אוהב וחלב לפני שהגשתי לו אותו.

״על מה אתה חושב על הבוקר?״ אמר בשעמום וגלגלתי את עיניי בחיוך, חוצפן קטן. ערבבתי את הקפה שהכנתי מקודם והנחתי אותו על האי שבמטבח, מתיישב מול קאי.

״לא משהו שאמור לעניין אותך״ חייכתי חיוך מזויף והוא גלגל את עיניו בחיוך, הילד הזה פשוט אני בקטן וזה מחרפן אותי! כאילו ואני מנהל שיחות עם עצמי במשך ארבע שנים.

אחרי כמה דקות של דיבורים מצידו של קאי ועל איך הולך לו בגן החדש שמתי לב שהשעה כבר עשרה לשמונה וישר קמתי ושמתי את קופסת האוכל שלו בתיק יחד עם בקבוק המים הכחול שלו.

״טוב קדימה ילד צריך לצאת שלא תאחר לגן כמו אתמול״ הנחתי את כוס הקפה שהייתה כמעט וריקה לגמרי בכיור וכך גם את הקערה הקטנה שממנה קאי אכל.

קאי הסתבך מעט אך בסוף הצליח לרדת מהכיסא הגבוה, שמתי על גבו את תיק הגן שלו ולקחתי גם את התיק שלי על כתפי, עשיתי סיבוב מהיר בבית לראות שלא שכחתי שום דבר ויצאנו.

אחרי נסיעה קצרה הגענו לגן של קאי, עזרתי לו לצאת מהאוטו והוא מיד משך בידי בזמן שהלכנו בשביל הקטן שמוביל לגן שלו והגננת פתחה לנו את הדלת, היא חיבקה את קאי והוא רץ פנימה בחיוך לאחר שנפרד ממני ולקח את הדברים שלו.

Young&dumb//L.SWhere stories live. Discover now