נקודת מבט לואי:
עצרתי את המכונית מחוץ לביתו של הארי, יוצא ממנה בינתיים ומחכה לו בחוץ. סימסתי לו שאני בחוץ ותוך מספר שניות ענה לי שהוא כבר מגיע אז ניצלתי את הזמן הזה להדליק סיגריה, תמיד יש לי חפיסה מלאה באוטו. הוצאתי אחת והנחתי אותה בין שפתיי, מדליק אותה ומכניס את הניקוטין לגופי, מרגיש את כל שרירי נרגעים לתחושה המוכרת.
הרוח של סוף פברואר ליטפה את פניי ואני די בטוח ששיערי התבלגן מעט, אסדר אותו מאוחר יותר במסעדה או משהו, פתחתי את פי והעשן החליק במהירות בין שפתיי. אני חושב שהדבר היחיד שנשאר לי מתקופת התיכון שלי בתור נער מתבגר זה הסיגריות, הדבר היחיד שלא הצלחתי להשאיר מאחוריי מאז שקאי נולד מלבד ההריון שלא הייתה לי ברירה אלא להפסיק אך מהרגע שנקאי נולד חזרתי לעשן כמו קטר, מוצא את זה כהדבר היחיד שמרגיע אותי.
לקחתי שאיפה נוספת מהסיגריה, בדיוק שומע את דלת הבית של הארי נפתחת ואותו יוצא ממנה, מבטו מיד נתפס בשלי ובטני התהפכה כשהתחיל להתקרב אליי בחיוך קטן. שיערו היה מסודר כלפי מעלה בצורה שכל כך החמיאה לו, הוא לבש סקיני גינס וחולצה שחורה יחד עם המגפיים החומות שתמיד נוהג ללבוש ושרשרת צלב שהייתה תלויה על צווארו. הוא כל כך מושך, לעזאזל אני לא חושב שהוא מבין בכלל כמה לוהט הוא נראה.
הוצאתי את העשן מפי לפני שהגיע אליי, תופס במותנו בידי האחת ומצמיד את שפתינו לנשיקה קטנה. יכלתי לראות את לחיו מאדימות למרות החושך שבחוץ וזה גרם לי לחייך מעט.
״אתה נראה מדהים״ החמאתי והסומק שעל לחיו התחזק, צחקקתי ושאפתי שוב מהסיגריה, מביט בהבעת פניו שהשתנתה מעט כשראה אותה אך התעלמתי מזה.
״תודה גם אתה לא רע״ קרץ.
״אני כבר מסיים וניסע בסדר?״ שאלתי והוא הנהן, לאחר כמה דקות של שקט סיימתי את הסיגריה וזרקתי אותה לרצפה, דורך עליה לפני שפתחתי להארי את הדלת לרכב והוא גלגל את עיניו בחיוך מתוק.
״ממש גנטלמן״ אמר בסרקזם
״ראית מה זה? איפה עוד תמצא גנטלמן כזה?״ אמרתי בגאווה שכמובן הייתה מזויפת והוא צחק. סגרתי את הדלת אחריו ומיד לאחר מכן נכנסתי למושב הנהג הצמוד אליו.
התחלתי בנסיעה לכיוון המסעדה שהרעש היחידי ברכב הוא מהרדיו שמשמיע שירים רגועים שתאמו את האווירה.
״תגיד לואי״ הארי התחיל לומר בהיסוס והסטתי את מבטי לרגע מהכביש אליו בשאלה אבל רק לרגע שלא אעשה תאונה ומיד החזרתי את מבטי לכביש.
״מתי התחלת לעשן?״ שאל בקולו העמוק, מעביר צמרמורת בעמוד השדרה שלי.
״התדרדרות מחברים בתיכון, אני חושב שבגיל 15״ מלמלתי, לא גאה בזה כל כך אבל זאת המציאות אין לי מה להתכחש אליה או להמציא תירוצים, הייתי נער די בעייתי בלשון המעטה אבל את זה הוא לא חייב לדעת מעכשיו.
YOU ARE READING
Young&dumb//L.S
Fanfiction״לואי אל תרחיק אותי, אני לא הוא אני נשבע לך״ ״לא מי?״ ״אני לא זה שגרם לך להסתכל עליי במבט מפוחד ולהיות בטוח שאני אעזוב״ לואי נכנס להריון בגיל 16 מבחור שאהב ולאחר שהחליט להשאיר את הילד כל החיים שלו השתנו, העבודה, הדירה, הקשר עם המשפחה. מאז הוא לא יצא...
