נקודת מבט לואי:
סגרתי את ספר הילדים שקראתי לקאי לפני השינה, מסתכל על פניו הרגועות ועיניו שהיו עצומות כבר. הוא כל כך מתוק כשהוא ישן. כיסיתי אותו בשמיכת הפוך הקטנה שלו וכיביתי את מנורת הלילה הקטנה שהייתה ליד ראשו לפני שיצאתי מהחדר, סוגר חצי מהדלת אחריי כך שאם יקרה משהו אוכל לשמוע אותו ושלא יפחד מהחושך המוחלט.
ירדתי לקומה התחתונה ובתיאום מושלם דפיקה קטנה נשמעה מכיוון הדלת, לא יכלתי למנוע מהחיוך קטן לעלות על שפתיי כשפתחתי את הדלת ודמותו של הארי הופיעה מולי. ״היי האז״ נישקתי לשפתיו והוא אחד במותניי, בטנו התהפכה והוא נכנס לביתי, סגרתי את הדלת אחריו והתקדמתי לכיון המטבח.
עברו שבועיים מאז שפגשתי את הארי בפעם האחרונה כששמר על קאי בביתו, מאז קאי לא הפסיק לדבר עליו וכל כמה שהיה להם כיף ביחד ודי הוקל לי לדעת שהם באמת בקשר טוב, תכננו לצאת לדייט נוסף בסוף השבוע שעבר אך הוא התבטל משום שקראו להארי לבית החולים לגבי הודעה בקשר לאביו, יצא לנו לדבר לאחר מכן והוא סיפר לי מה שיכול ואז כל שאר השבוע בילה יחד איתו בבית החולים כי לא רצה להשאיר אותו לבד ואם לומר את האמת אני לא יכול להאשים אותו.
למרות זאת נשארנו בקשר טלפוני ודיברנו בכל יום לפחות פעם אחת בטלפון ולפעמים קאי גם היה נדחף לשיחה בהתלהבות, לפני יומיים החליטו לשחרר את אביו חזרה הבייתה ואחרי שהארי ווידא שהכל בסדר והיה צמוד אליו יומיים החלטנו שזה זמן מתאים להפגש סוף סוף. גם אם לא אומר את זה בקול כי אני פחות מדבר על הרגשות שלי כמוהו אבל התגעגעתי אליו, כל כך. היו ימים שהתקשיתי להרדם מדאגה אבל לא משנה מה הוא תמיד נשאר חיובי והשפיע גם עליי עם התקווה שלו והאור הזה שהוא משאיר אחריו.
״רוצה משהו לשתות?״ הצעתי והוא חייך לעברי וחיבק אותי מאחור בזמן שמזגתי לי כוס מים. ״לא זה בסדר״ הוא הניח נשיקה קטנה לצווארי שגרמה לי להשתגע, הסתובבתי לעברו.פניו היו כה קרובות לשלי לא יכלתי להחזיק את עצמי יותר אך לפני שהספקתי בכלל לעשות צעד הוא ריסק את שפתיו על שלי, לוקח את השליטה לידיו.
נאנחתי אל תוך שפתיו וחפנתי את ידי בשיערו הרך, אחיזתו על מותניי התאדקה והפרדתי את שפתינו באיטיות, מסתכל לעיניו הירוקות במבוכה. משום מה אחרי כל קטע כזה בנינו אני מרגיש מובך, חלש מולו וזה כל כך מוזר כי אני אוהב את זה. פעם ראשונה שאני נכנע ככה מול מישהו.
הרגשתי את לחיי מתחממות וחיוך קטן עלה לשפתיו לפני שהתרחק והתיישב באחד מכיסאות המטבח. ״אתה רעב? הכנתי ארוחת ערב מקודם״ הצעתי והוא הנהן, ״פאק כן אני גווע״ אמר וצחקתי, מזגתי לצלחת חדשה קצת מהסלט שהכנתי מקודם כמה בורקסים וביצה קשה שקאי דרש לאכול בארוחת הערב שלו, מפונק.
התיישבתי בכיסא שממולו והוא הסתכל על משהו מאחוריי שלא הצלחתי להבין וצחק. ״מה?״ מלמלתי והוא גיחך וקם ממקומו, עושה סיבוב סביב אי המטבח ועובר מאחורי, גורם לי להסתכל עליו מבולבל עד שהוא הוציא את אחד המגנטים שהיו מודבקים על המקרר והושיט לי.
YOU ARE READING
Young&dumb//L.S
Fanfiction״לואי אל תרחיק אותי, אני לא הוא אני נשבע לך״ ״לא מי?״ ״אני לא זה שגרם לך להסתכל עליי במבט מפוחד ולהיות בטוח שאני אעזוב״ לואי נכנס להריון בגיל 16 מבחור שאהב ולאחר שהחליט להשאיר את הילד כל החיים שלו השתנו, העבודה, הדירה, הקשר עם המשפחה. מאז הוא לא יצא...
