נקודת מבט הארי:
נכנסתי לרכב שלי במהירות והתחלתי בנהיגה לעבר ביתו של זאין שלמזלי לא הייתה רחוקה כל כך מביתו של לואי. הוא היה נשמע כל כך מבולבל בטלפון, לפי ההכירות שלי איתו ידעתי שהוא ניסה כמה שיותר לרסן את הרגשות שלו ובטח התחרט על כך שהתקשר בשנייה שלאחר מכן אבל לא היה לי אכפת, הייתי נחוש בדעתי לעזור לו, גם אם הייתי רוצה לא הייתי יכול להשאיר אותו כך.
ולואי.. הוא היה כל כך מתחשב, הייתי בטוח שיכעס שאני עוזב מהר ככה ובלי התראה אבל לא, הוא היה מדהים כהרגלו. אפילו שהדבר היחיד שרציתי באותו רגע היה להשאר יחד איתו בין זרועותיי לא יכלתי להשאיר את זאין כך לבד ואני בהחלט עומד לפצות את לואי על זה ובאותה ההזדמנות גם להביא לקאי את הגלידה שהבטחתי לו.
אני מקווה שמתישהו אצליח להשרות בלואי את הביטחון הזה שהוא צריך בשביל לדעת שאם אני נכנס לחיו אני מתכוון להשאר, שלא יפחד מכל צעד שהוא עושה איתי ושיידע שהוא בטוח. הוא בטח חושב שאני לא שם לב להיסוסים שלו בכל פעם שהוא מניח עליי יד או מתקרב אליי אבל אני יכול לראות בעיניו שהוא רוצה את זה בדיוק כמוני.
הוא בטח במלחמה תמידית עם עצמו ואם לומר את האמת אני ממש לא מקנא בו על זה אבל אני סומך עליו שיעשה את הבחירה הנכונה, בין אם זה איתי ובין אם זה בלעדיי כי בסופו של דבר אני רוצה שיהיה לו טוב ואם הוא יחליט שזה לא מתאים לו כרגע או שהוא מעדיף להמשיך בלעדיי אני אכבד את זה, אין לי כוונה להכביד עליו יותר מידי, בכל זאת יש לו אחריות על ילד וזה לא פשוט.
האמת היא שעוד לא סיפרתי לאחותי גמה על לואי, זה מוזר כי אני בדרך כלל מספר לה הכל בשנייה שזה קורה אבל אני לא יודע אם אני עוד מוכן לאיך שהיא תגיב עד שזה לא יהיה סופי לגמרי מה שקורה בנינו אם בכלל קורה כאן משהו רק אז אספר לה, היא בטח תשתגע אם אספר לה שיצאתי לדייט עם מישהו שיש לו ילד ויותר מכך, שאני רוצה את הבחור הזה יותר מכל דבר אחר.
מאז שג׳מה עברה ללוס אנגלס עם המשפחה שיצרה הקשר שלנו דעך טיפה, לא עדכנתי אותה כל כך במצבו של אבא בשביל לא להדאיג אותה, יש לה מספיק דברים להתעסק בהם בלימודים אבל אנחנו מקפידים לדבר מידי שבוע בשיחות טלפון ולהפגש בחגים.
מבלי ששמתי לב כבר הגעתי לרחוב המוכר של ביתו של זאין, החניתי את המכונית שלי מאחורי שלו ויצאתי.
דפקתי על דלת ביתו של זאין וליבי הלם בחוזקה כששמעתי כמה רעשי ריסוק מבפנים, מה לעזאזל הולך שם. דפקתי יותר חזק שישמע מבעד לכל הרעש שהולך בפנים ולאחר כמה שניות הוא פתח עבורי את הדלת, נראה נסער לגמרי, שיערו היה מבולגן ועיניו היו נפוחות ואדומות, כנראה שמבכי. יכלתי לראות מאחוריו כמה שברי זכוכית על הרצפה והזזתי אותו מהכניסה, נכנס לבית ללא התראה ומסתכל עליו.
YOU ARE READING
Young&dumb//L.S
Fanfiction״לואי אל תרחיק אותי, אני לא הוא אני נשבע לך״ ״לא מי?״ ״אני לא זה שגרם לך להסתכל עליי במבט מפוחד ולהיות בטוח שאני אעזוב״ לואי נכנס להריון בגיל 16 מבחור שאהב ולאחר שהחליט להשאיר את הילד כל החיים שלו השתנו, העבודה, הדירה, הקשר עם המשפחה. מאז הוא לא יצא...
