נקודת מבט לואי:
לא ברור איך אבל בבוקר הגעתי למצב שהתעוררתי מחבק את הארי מאחור כך שראשו נשען על כתפי וראשי קבור בצווארו, הנחתי נשיקה קטנה בשקע צווארו לפני שזזתי מעט והוא ביחד איתי, מתמקם מחדש מתוך שינה רק שהפעם ראשו מונח על חזי.
חיוך קטן עלה לשפתיי וידי מיד נשלחו אל שיערו הרך, משחק בו מעט. הושטתי את ידי השנייה לטלפון שלי שהונח על השידה לצד המיטה וראיתי שהשעה כבר שש וחצי, עוד מעט אצטרך להעיר את קאי.
החלקתי את ידי אל לחיו וליטפתי אותה ברכות, מרגיש את ידו עולה מחזי אל ידי שעטפה את שלו ואחזה בה, נשכתי את שפתי התחתונה בחיוך והצמדתי את שפתיי לראשו, מסניף בסתר מהריח הנעים שלו.
״הארי קום אני צריך עוד מעט להעיר את קאי כבר ועדיף שלא יראה אותנו יחד״ הברשתי את שיערו והוא מלמל משהו שלא הצלחתי להבין אך מתזוזות ההתמקמות של גופו לצורה נכון גרמה לי להבין שזה לא מעניין אותו כל כך וגיחכתי.
״קדימה בייב לקום״ קמתי בעדינות ממקומי, מניח את ראשו על כרית הצמודה.
״לא נו תחזור לכאן״ מלמל בעייפות, חצי רדום. הוא עצם בחזרה את עיניו ונאנחתי, נכנס לחדר השירותים שבחדרי ושטפתי את פניי, צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר, ממש לא מופתע לראות את הארי בדיוק באותה תנוחה שהיה לפני שיצאתי.
״נו באמת״ מלמלתי והתקדמתי בחזרה אליו, מתיישב לצידו על קצה המיטה. קאי עליך לקום בכל רגע ואם יראה אותו כך הוא יתחיל לשאול שאלות שאפילו לי אין תשובה אליהם.
הזזתי אותו מעט והוא פקח באיטיות את עיניו הירוקות, ליבי הלם בחוזקה וניערתי מעט את ראשי, גומע את רוקי וקמתי מהמיטה.
״קדימה האז, אני הולך להכין לך קפה בינתיים, יש מברשת שיניים חדשה במגירה בארון השירותים״ העברתי את ידי פעם נוספת על לחיו לפני שפתחתי את הארון והוצאתי משם מכנס טרנינג אפור ואת החולצה הראשונה שראיתי בארון, לובש אותם במהירות ויורד לקומה התחתונה.
הרתחתי מים והתחלתי להכין קפה להארי, לא ידעתי בדיוק איך הוא שותה אותו אז הוספתי כפית סוכר אחת והנחתי את הכוס החמה על השולחן, לאחר כמה דקות שמעתי צעדים מהמדרגות והתפללתי שזה לא יהיה קאי שפתאום יחליט שהוא קם מוקדם, מרגיש אבן מליבי יורדת כשראיתי את הארי עומד בסוף המדרגות.
הוא התקדם לעברי בחיוך עייף על שפתיו כשהתחלתי להכין קפה גם עבורי.
״בוקר טוב לוּ״ הוא חיבק אותי מאחור, מניח נשיקה קטנה לצווארי שגורמת לבטני להתהפך עשרות פעמים לפני שהסתובבתי בחזרה אליו והנחתי נשיקה קטנה לשפתיו, מושיט לו את כוס הקפה.
״זהו ככה אתה מעיף אותי?״ גיחך וגלגלתי את עיניי בחיוך קטן.
״אויש תשתוק״ צחקתי
YOU ARE READING
Young&dumb//L.S
Fanfiction״לואי אל תרחיק אותי, אני לא הוא אני נשבע לך״ ״לא מי?״ ״אני לא זה שגרם לך להסתכל עליי במבט מפוחד ולהיות בטוח שאני אעזוב״ לואי נכנס להריון בגיל 16 מבחור שאהב ולאחר שהחליט להשאיר את הילד כל החיים שלו השתנו, העבודה, הדירה, הקשר עם המשפחה. מאז הוא לא יצא...
