Part 8

349 40 29
                                    

נקודת מבט לואי:

״קאי תתארגן צריך ללכת לסבתא ג׳ו!״ קראתי ברחבי הבית, כבר עשרים דקות שאני מנסה להעיר את קאי שנרדם בצהריים, השעה כבר שש וחצי בערב והיינו צריכים להגיע לאמי כבר.

״אבא אני עייף״ התלונן והתעלמתי, ״קדימה תלבש את החליפה של נבחרת אנגליה שלוטי קנתה לך״ מלמלתי בעיקר לעצמי וזרקתי לעברו את החולצה והמכנסיים התואמים. השארתי אותו בחדר שלו ובינתיים הלכתי במהירות לחדר שלי לבחון את איך שאני נראה עוד פעם אחרונה במראה.

סידרתי מעט את שיערי שיראה מבולגן אך בצורה יפה ולא כאילו קאי משך לי בשיער מה שקרה בפועל בעקבות ריב מטופש שהיה לנו קודם לכן על השוקו שרצה למרות כל המתוקים שאכל היום.

יישרתי את הטי שירט השחורה שלבשתי שהייתה שקופה מעט ובחנתי פעם נוספת איך מכנסי הסקיני ג׳ינס השחורים שלבשתי, הן הדגישו בדיוק את המקומות הנכונים, המותניים שלי נראו כל כך צרות איתן והן תפסו את ירכיי בדיוק איך שצריך והן נראו סקסיות, פאק אהבתי את מה שאני רואה במראה, זה אולי בין הפעמים הבודדות מאז הלידה שהרגשתי טוב עם עצמי.

בעבר היה לי הרבה ביטחון עצמי, הייתי מסוג הילדים שכולם אהבו בתיכון, היו לי הרבה חברים והייתי די נחמד לכולם ככה שתפסו ממני איזה משהו. תמיד היו מחמיאים לי על איך שהייתי נראה וזה בהחלט גרם לביטחון העצמי שלי לעלות אבל אחרי הפרידה מטיילור וההריון שעיוות את גופי לגמרי.. מאז נשארתי רק עם המשפחה שלי וליאם שהיה גם באותה תקופה החבר הכי טוב שלי, מאז ההריון עשיתי הכל בשביל לגרום לגוף שלי לחזור להיות מה שהיה, השתדלתי בדרכים בריאות אבל אנחנו בני אדם ולכל אחד יש נפילות ולראות שכל המאמצים שעשיתי השתלמו גרמו לי להרגיש טוב עם עצמי, הרגשה כזאת של ״עשית את זה, הצלחת לעבור גם את זה״.

חיוך קטן עלה על שפתיי כשבחנתי את ישבני שנראה פשוט מושלם במכנסיים האלה ומיהרתי ללבוש את נעלי הואנס שלי, אמנם אלה לא הבגדים הכי ״מפוארים״ לדייט אבל אהבתי את זה וזה מה שחשוב בסופו של דבר לא?

הוספתי גם את גקט הג'ינס שלי עם הפרווה בפנים למקרה שיהיה לי קר ובדיוק קאי הגיע ונעמד במשקוף הדלת, מפהק. הוא היה לבוש במדים של אנגליה שלוטי קנתה לו לפני מספר ימים וישבו עליו בצורה מושלם.

״אני מוכן״ קאי נכנס לחדרי בעייפות וצנח על המיטה הזוגית באנחה, צחקקתי והרמתי אותו על כתפי. אני לא מבין ממה בדיוק הוא כבר עייף, הוא נרדם משתיים בצהריים עד עכשיו אבל שיהיה.

״בוא נצא״ לקחתי את מפתחות הרכב שלי הארנק והטלפון שלי ויצאנו מהבית, הכנסתי אותו בזהירות למושב שלו והתיישבתי גם אני במושב הנהג.

הפעלתי את הרדיו ואחד השירים האהובים עליי clocks של קולדפליי התחיל להתנגן. הגברתי את המוזיקה וקאי התחיל לשיר מאחורה את המילים, גורם לי לצחוק ולהצטרף אליו וכך העברנו את הנסיעה הקצרה לביתה של אמי.

Young&dumb//L.SWhere stories live. Discover now