Young&dumb//L.S

Part 15

נקודת מבט הארי:

אספתי את קאי מהגן אחרי שאני ולואי דיברנו והוא שאל אותי אם זה בסדר שאשמור על קאי לכמה זמן משום שהתעכב בעבודה ומיד הסכמתי להצעה, הוא כמובן התנצל עשרות פעמים על ההתראה הקצרה ועל זה ש״בטח יש לי מה לעשות״ אבל האמת היא שלבלות כמה שעות עם קאי הייתה הצעה די מפתה, אני פאקינג מת על הילד הזה ושלא נדבר על זה שהוא מזכיר את לואי בצורה מטורפת.

צלצלתי בפעמון הקטן שמחוץ לגן ואחת הסייעות יצאה החוצה, ״את מי אתה צריך מותק?״ שאלה בחורה מבוגרת, נראית בסביבות גיל ה50, שיערה השחור נתלה על כתפיה ומשקפיים ישבו על גשר אפה.

״את קאי בבקשה״ אחרי שלואי הקליט לה הודעה קולית לבקשתה של הסייעת שהוא מאשר שאוציא אותו קאי יצא החוצה בחיוך עם תיק הגן הקטן על כתפיה וקפץ עליי בחיבוק, צחקקתי וחיבקתי אותו בחזרה, הודתי לסייעת הנחמדה ויצאתי יחד עם קאי אל מחוץ לגן. הוא אחז בידי והובלתי את שנינו אל המכונית שלי תוך כדי שהוא מספר לי על היום שעבר בגן.

״שיט״ מלמלתי כשנזכרתי שאין לי מושב עבורו לרכב והוא הסתכל עליי בנזיפה, ״אבא לוּ לא מסכים לקלל״ הוא אמר באצבע מאשימה.

״ואבא לוּ צודק אבל רגע אין לי מושב עבורך... באיזה גיל עוברים לבוסטר?״ שאלתי כאילו וילד בן חמש באמת יודע את התשובה, הוא משך בכתפיו וגיחכתי, כמובן.

״אבל אבא אומר לי תמיד שכשהיה בן שש אוכל לשבת בכיסא של גדולים יותר״ אמר בגאווה ומיד הבנתי שהתכוון לבוסטר, זה יהיה בסדר אם יהיה בנסיעה קצרה בבוסטר נכון? הוצאתי את הבוסטר שג׳מה השאירה אצלי בפעם הקודמת שלקחתי את האחיינים שלי, שני הבנים התאומים שלה לטיול.

ג׳מה גדולה ממני ב5 שנים אבל מסתבר שבזמן הזה אפשר להספיק הרבה דברים בהתחשב לעובדה שיש לה שני תאומים בני 6 וילדה קטנה בת שנה.

הושבתי את קאי בכיסא ולאחר שווידאתי שהחגורה לא חונקת אותו התיישבתי גם אני במושב הנהג והתחלתי את הנסיעה לעבר הגלידרייה הקרובה שאליה אני נוהג לקחת את האחיינים שלי מידי פעם.

״אבא יודע שלקחת אותי מהגן?״ שאל בתמימות וחייכתי אליו חיוך קטן, מסתכל עליו מהמראה של הרכב משחק באצבעותיו. ״כן בטח שהוא יודע״ מלמלתי והוא הנהן והסתכל על הדרך מהחלון שלידו.

״לאן נוסעים?״ שאל, יחסית לילד בן חמש יש לו די הרבה שאלות. ״כבר תראה״ אמרתי ולאחר כמה דקות כבר הגענו לגלידריה, עזרתי לו לצאת מהאוטו שהיה מן הסתם גבוה מידי עבורו והוא אחז בידי בזמן שהובלתי את שנינו לגלידריה.

״הולכים לאכול גלידה?!״ שאל בהתלהבות ברגע כשראה את שלט הגלידה שהוצב לידה וחייכתי לעברו חיוך קטן.
״הבטחות מקיימים״ קרצתי והוא רץ לתוך הגלידריה, גורם לי לצחוק ולהתקדם לשם במהירות בשביל לצמצם את הפער שנוצר.