מלכת אלקנדה

הקרב והקסם הראשון

לוסי חזרה לשבת על הכיסא שלה ליד ג'ק והמשיכה לאכול, כשהבעת אכזבה על פנייה.
"היא אמרה שהיא תחשוב על זה" אמר ג'ק "מבחינתי אני הייתי מעדיף שתחכי עוד יום או יומיים, אבל אם את אומרת שאת מרגישה יותר טוב אז אני מאמין לך" "גם אני הייתי מעדיף שתחכי, את לא יכולה לדעת מה יקרה" אמר בלייק "אתם חייבים להפסיק לדאוג לי, אם אמרתי שאני בסדר אז אני בסדר ולא שום דבר אחר" "אוקיי, אם את אומרת" אמר ג'ק וחזר אל המגילה שלו.
"את יודעת לוסי, אם אני הייתי במקומך, ויכולת ראיית הנסתר הייתה בהישג ידי, אני הייתי יושב חודשים ולומד אליה, זה היה יכול להיות נחמד לקבל יכולת של קסם אפל, ועוד קסם שהוא בין עשרת הקסמים החזקים ביותר" אמר בלייק "איך אתה יודע את זה?" שאלה אותו לוסי "טוב.. אני די חקרתי את זה, זה מאוד סקרן אותי, ורציתי לדעת עוד, למשל את ידעת שיש מדינות שאוסרות על השתמשות ביכולת הזאת, יש כאלה מאמינים שפעם, כדי להעניש את כל אלה שעשו דברים אסורים היו כולאים אותם בקלבוש, ומעניקים להם את היכולת בטקס כואב ומייסר כדי לגרום להם לראות את הדברים שהם לא אמורים לראות והם לא יכלו לשלוט בזה כשזה היה מגיע, אומרים שזה היה גרוע יותר ממוות" "אוקיי בלייק, אתה לא חייב לומר את כל הדברים המפחידים האלו" אמר ג'ק "מצטער" גיחח בלייק "רק רציתי שתדעי שאני יודע" "זה באמת מרשים" אמרה לוסי "אולי תוכל לספר לי שוב בהזדמנות".
לואיזה חזרה מהמטבח ובידה כוס זכוכית כחולה. היא הניחה אותה מול לוסי.
"מה זה?" היא שאלה "את אמרת שאת רוצה להתאמן והבטחת לי שאם זה יקרה את תשתי עוד תרופות מגעילות"  "טוב... באמת אמרתי את זה, אבל לא התכוונתי לשתות עיסה מגעילה של מי יודע מה בפנים" "על תדאגי זה רק ניראה רע, אבל ברגע שאת תשתי מזה את תיראי שזה לא נורא כל כך" אמרה לואיזה.
לוסי הסתכלה בנוזל הירוק והמבעבע שניראה רע למראה והיא הייתה יכולה להישבע שהיא ראתה שם רגל של איזהו חייה צפה.
"לוסי, תדמייני שהמשקה הזה הוא הטעם שאת הכי אוהבת ואז תשתי אותו בלגימה אחת, זה מה שאני הייתי עושה כשהייתי שותה תרופות מגעילות" אמר בלייק "וזה עזר?" שאלה אותו לוסי "לא ממש" "אז למה אתה מספר לי את זה?!" "קדימה לוסי, פשוט תשתי ותיגמרי אם זה" אמר ג'ק. "בסדר, בסדר, אני שותה" לוסי אחזה בכוס הזכוכית הכחולה קירבה אותה לפיה וניסתה שלא להקיא מהריח הנורא והמבחיל, היא הצמידה אותה לשפתיה ושתתה את כול תכולתה.
המשקה היה כול כך דוחה, כל כך מגעיל, עד שהוא לא עבר לה בגרון והיא עמדה לירוק את כולו על הריצפה "תשתי את זה לוסי, אחרת לא תוכלי להתאמן" אמרה לואיזה  לוסי עזרה כוח ושתתה את כל הנוזל שהיה בפיה "אני חושבת שאני אהיה חולה" אמרה לוסי וניסתה לא להקיא את כל המשקה בחזרה "על תגזימי לוסי, זה בסך הכול תרופה" אמרה לואיזה "את אמרת לי שהיא לא כל כך נוראה" התלוננה לוסי "כנראה שהוספתי קצת יותר מידי ריר של שבלולים, זה עושה את הטעם מר" "ריר של שבלולים?... עכשיו אני בטוח אהיה חולה" "די, די את החלק המגעיל כבר עברנו, אני חושבת שזה היה שווה את זה בשביל להתאמן בקסם" אמרה לואיזה "טוב זה באמת שווה את זה" אמרה לוסי "אז קדימה בואו נפנה את השולחן ונצא החוצה".
אחרי פינוי השולחן ארבעתם יצאו אל החצר ולוסי ולואיזה התחילו בעבודה.