מלכת אלקנדה

מכשפה ושמה לואיזה

לוסי פתחה את עייניה והיא ראתה את ג'ק מסתכל אל האופק כשידו מונחת על כתפה "ג'ק?" היא שאלה כשהיא משפשפת את עייניה מהעייפות "מה קרה?" היא שאלה "אני חושב שעוקבים אחרינו" "מה זאת אומרת?" "אני חושב שראיתי מישהו, הולך וחוזר כל רגע, אני שמעתי צעדים והתעוררתי מיד" "אתה בטוח?" "אני חושב שכן, אבל אנחנו לא ניקח את הסיכונים, קדימה בואי נתחיל להתקדם" הוא התחיל לקפל את הסמיכות שלהם ולוסי עזרה, עד שלפתע רעש הצעדים נישמע שוב, אבל הפעם יותר בברור, ג'ק משך את החרב שלו אליו והוציא אותו מהנרתיק שלו, הוא התכונן לתקוף אבל אז הדמות יצאה מהצללים ושניהם יכלו לראות אותה בברור ולהבחין שזו לא אחרת מאשר אישה מבוגרת "תניח את החרב ג'ק, זו סתם אישה זקנה" "מה את עושה בחוץ בשעה כזאת?" שאל אותה ג'ק בזמן שהוא מחזיר את החרב חזרה למקומה, "תראו מה זה, יצאתי לעשות טיול לילה רגלי ומצאתי שני נערים הישנים בחוץ, מה אתם עושים בשעה כזאת מחוץ לבית?" היא שאלה כשהיא ממשיכה להתקרב "אני מצטער גברתי אבל לא נוכל להגיד לך מה מעשינו כאן" "אני חושבת שגם אתם לא כל כך בטוחים למה הגעתם לכן" ג'ק הסתכל אליה בבלבול, הגברת התקרבה עוד קצת מתחת למנורת הרחוב ושניהם יכלו לראות שהיא ממצמצת הרבה בעיניה "רגע, ג'ק תראה, היא עיוורת" היא התחילה לצחקק "רק בגלל שעייני כבר לא מתפקדות כמו שהיו, לא אומר שאני לא יכולה לראות אתכם בברור" "זה לא הגיוני" אמר ג'ק, היא פרסה את ידיה לכיוון מזרח ומערב והסתכלה אל השמיים "יש הרבה דברים לא הגיוניים בעולם" היא אמרה ובלי כול הודעה מוקדמת נפלה לכיוונם, ג'ק רץ כדי לתפוס אותה אבל לפני שהוא הגיע אליה היא נעלמה "לאן היא הלכה?" שאל ג'ק בבלבול "אני כאן" היא אמרה מאחורי לוסי ושניהם הסתובבו בבהלה "את מכשפה!!" צעקה לוסי בהתרגשות "יקירתי אני הרבה יותר מזה" היא התקרבה אל לוסי ונגעה באזור ליבה "אני מרגישה הרבה פחד שיוצא מימך, ואולי גם תסכול, את חווית משהו לאחרונה שטלטל את עולמך" ידה התחילה לזרוח ורוח מזרחית עפה לכיוונה לוסי הסתכלה אל פנייה של המכשפה עייניה היו אפורות ושערה היה לבן.
היה ניראה שמשהו מאוד רוחני ממלא אותה, והיא יכלה להרגיש את האנרגיות והזוהר שסביבה "גברתי אני חושב שאת קצת מבולבלת, אולי כדי שתחזרי הביתה" אמר לה ג'ק בניסיון להרחיק אותה מלוסי, "אוו נערי, אני מרגישה אנרגיות חזקות שבוקעות מימך, אתה מנסה חזק בכול יכולתך להצליח ולהיות מכור השראה, אבל למי בדיוק?" היא שאלה אפילו שניראה שהיא ידעה את התשובה "אני חושב שאנחנו צריכים ללכת" "ג'ק בחייך, היא בלתי מזיקה" ג'ק התקרב אל לוסי "אבל היא יודעת משהוא" לחש "אני יכול להתערב איתך שהיא יודעת את הסוד שלנו" "אתה מדבר שטויות" הגברת הסתכלה אל השמיים, כשהיא אם גבה אליהם, נושמת את האוויר הנקי ונותנת לו למלא את ריאותיה "יש דברים שאולי תרצו לדעת, ויש דברים שיהיו נסתרים לעיניכם ולעיני כול, ואני יודעת שדברים מאוד רעים הולכים לקרות אם תישארו כאן הלילה" הרוח התחזקה ונשבה בשערותיה "מה כבנותיך?" שאל ג'ק בדאגה "לא אוכל לספר ילדים , אך אוכל לתת לכם מכסה מפני הלילה הנוראי" ג'ק ולוסי הסתכלו אחד על השני "מה נעשה?" הוא שאל "באמת מסוכן להיות לבדינו בלילה כשבחוץ מסתובבים הפושעים האלו" "אני לא יודע לוסי, אני לא סומך אליה" "למה לא?" היא שאלה "אני לא יודע, משהו בה מאוד חשוד, ואני לא רוצה ללכת אם מישהי שרק עכשיו הכרנו" "טוב, אז אני כן, ושנינו יודעים שאם אני הולכת אתה חייב לבוא אחרי" היא אמרה והתחילה ללכת אחרי הגברת "חכי בואי נחשוב על זה שנייה" "אני לא נשארת בקור הזה!" היא אמרה וג'ק רטן ובלת בררה הלך אחריה כשהם משאירים את הסמיכות מאחור, הכסף והחרבו של ג'ק היו הדבר היחידי שלקח.