מלכת אלקנדה

הריב

לוסי התעוררה ביום המחרת כמו אדם חדש, היא הרגישה שהיא לא ישנה טוב כל כך מאז אותה הפעם שהיא הגיעה לביתה של לואיזה בפעם הראשונה ובלילה הזה היא ישנה מצוין.
"איך ישנת יקירתי?" שאלה לואיזה שבדיוק נכנסה לחדרה של לוסי אם התרופה שלה שאותה הייתה צריכה לשתות כל בוקר וערב "ישנתי נהדר" אמרה לוסי בלי כל שמץ של ספק "אני שמחה לשמוע" אמרה לואיזה והתישבה על מיטתה של לוסי ובחנה את הסימנים שעל יד עינה "הממ... אין כל כך שינוי מהתרופה האחרונה, אבל לפחות זה לא החמיר" לואיזה הושיטה את הכוס אל לוסי והיא לגמה את כולה "אני אף פעם לא התרגל לטעם הנורא הזה" אמרה לוסי בגועל, היא הרימה את השמיכה מעל גופה קמה ממיטתה והלכה להחליף את כותונת הלילה שלה "לוסי יקירתי" אמרה לואיזה אל לוסי מארון הבגדים "תחליפי לבגדי הלימוד שלנו, אני רוצה להתחיל מוקדם היום" "אין בעיה" היא השיבה לה ויצאה במהירות אל לואיזה כשהיא לבושה בבגדי הלימוד שלה.
לוסי ולואיזה ירדו למטה אל פינת האוכל ושם ארוחת הבוקר חיכתה לה, "בוקר טוב לוסי" אמר ג'ק כשעיניו לא זזו מהמגילה שהייתה בידיו "בוקר טוב ג'ק" היא השיבה לו "יש משהו מעניין במגילה?" היא שאלה "לא" הוא השיב "רק אותם פשעים רגילים" הוא אמר והניח את המגילה על השולחן והתחיל לאכול את ארוחת הבוקר, לואיזה מזגה לשניהם מיץ תפוזים טרי וגם היא ולוסי התחילו לאכול את הארוחה, "איפה תנלידור?" שאלה לוסי בפה מלא "הוא בקניות, ביקשתי מימנו ללכת לקנות כמה דברים לשיעור שלנו היום" אמרה לואיזה "על מה יהיה השיעור היום?" שאלה אותה לוסי "את כבר תיראי, זו הפתעה" לוסי חייכה על לואיזה וחזרה אל ארוחת הבוקר.
אחרי הארוחה ג'ק ולוסי פינו את השולחן ולואיזה הלכה לרחוץ כלים, בטרם סיימו דלת הכניסה נפתחה ומימנה תנלידור ניכנס כשבידיו שלושה סלים גדולים. "בדיוק בזמן" אמרה לואיזה כשהיא ממהרת אל פתח הדלת ועוזרת לתנלידור אם הקניות ומניחה אותם על השולחן, היא בדקה שכול הדברים היו שם ונתנה לתנלידור את הכסף שלו "תודה יקירי, אתה יכול להישאר ולאכול את מה שנישאר אם אתה רוצה" תנלידור הינהן לחיוב והלך אל המטבח "לואיזה, מה זה?" שאלה לוסי בהתרגשות "את נורא חטטנית" צחקקה לואיזה "טוב אם כבר זה כאן אז אני אספר לך" לואיזה חייכה חיוך גדול ואמרה "היום אנחנו נכין את המטאטה הראשון שלך".

לוסי הייתה מאוד נרגשת, היא לא הפסיקה לדבר בקול גבוה ולקפוץ במקום, היא ולואיזה בלי כול התעכבויות יצאו אל החצר והתחילו.
הן ישבו אחת ליד השנייה על שני כיסאות שהיו בחוץ ושלושת הסלים מונחים לידן, לואיזה בדקה שנית שכול המצרכים שם וכשהיא הבחינה זאת היא התחילה לדבר ולהסביר "קודם כול יקירתי, לפני שנתחיל אני ארצה לספר לך קצת מה הוא המטאטא, חוץ מזה שהוא שומר על הבית נקי הוא גם חפץ שאם הפריטים הנכונים יכול להיות קסום, אנחנו היום לא נכין מטאטא מסתם חציר ומקל רגילים, הפריטים שאנחנו נכין מהם מטאטא מיוצרים על ידי מכשפים רבי עוצמה", לואיזה לקחה קצת חציר בידה והמשיכה "החציר שאני מחזיקה בידי מיוחד מאוד, בגלל שזה בכלל לא חציר הוא מיוצר מזנבו של עוף הפניקס ועובר תהליך ארוך עד שהוא מגיע למצב שהוא כיום, גם המקל הזה מיוצר מחומרים שונים וכדי לחבר את שני האובייקטים האלו ביחד אנחנו נקשור אותם בחוט הזה" לואיזה הרימה חבל צר מלופף וארוך בצבע זהב "כל מה שאנחנו צריכות לעשות הוא לחבר בין החציר למקל" אמרה לואיזה "זהו זה? זה כל מה שאנחנו נעשה? אז למה המטאטא לא מגיע כבר שלם?" שאלה לוסי "זה בגלל שאת המגע האחרון הוא צריך מהבעלים שלו, הוא צריך אותך יקירתי" אמרה לואיזה והגניבה לה חיוך מלא באור.
ג'ק יצא לבחוץ יחד אם תנלידור ושניהם ישבו על מדרגות הכניסה והתבוננו בלואיזה ולוסי "היי יש כאן עוד מקל, את מכינה אחד גם לך?" שאלה לוסי "כמובן, אחרי שאת וידידיך הרסתם את שלי אני חייבת להכין עוד אחד" לוסי צחקקה "שוב סליחה על זה" "הכול בסדר יקירה, עכשיו בואי נתמקד במלאכה" לואיזה הראתה ללוסי איך לחבר את החציר למקל, בהתחלה לוסי לקחה את כול החציר והתחילה ללפף אותו סביב המקל אבל אז לואיזה עצרה אותה ואמרה שצריך כל פעם לקחת חתיכות קטנות וללפף אחת אחת, לוסי כמובן אמרה שזה ייקח נצח ולואיזה אמרה שצריך סבלנות.
שניהן עשו את אותה התנועה שוב ושוב ולוסי צדקה, זה באמת לקח המון זמן אבל היא חשבה גם על כמה זה הולך להשתלם ועל כול הזמן הזה שהיא תעביר בריחוף, היא כבר יכלה לדמיין את זה, את כול הפציעות שהיא יכלה לקבל והנפילות, אבל אם זאת גם התחושה של החופש והשחרור, איך זה באמת להרגיש כמו ציפור.