מלכת אלקנדה

התוכנית

לוסי פקחה מעט את עייניה וראתה את ג'ק ובלייק, היא הסתכלה ימינה וראתה את לואיזה יושבת על כיסא ליד מיטתה ומחזיקה שתי שיקויים בידיה, היא הייתה מטושטשת אך ללא ספק ראתה את שלושתם "לוסי...." אמר ג'ק "את בסדר?" ג'ק ניראה חיוור ועייף עיגולים שחורים היו מתחת לעיניו, כאילו שהוא לא ישן ימים, ואולי זה באמת מה שקרה "ג'ק, אני מצטערת" אמרה לוסי בלחש "נטפל בזה אחר כך לוסי, עכשיו אני צריך לדעת שאת באמת בסדר" לוסי הנהנה בקושי "לוסי יקירתי אני צריכה לדעת מה את מרגישה, האם התרופה עזרה?" שאלה לואיזה, ללוסי לקח קצת זמן לענות אבל בסופו של דבר היא אמרה "כן, היא עזרה" "יופי, אני מאוד שמחה לשמוע, הסימנים בהחלט התפשטו במהרה אך אני סבורה שהם יעצרו, כול עוד את תמשיכי לשתות את התרופה כל בוקר וערב" "תודה לך לואיזה, אני באמת אסירת תודה לעד" "אין על מה יקירתי" השיבה לואיזה, לוסי הסתכלה על בלייק הוא היה ניראה הכי מודאג מכולם, אולי זה בגלל שהוא היה היחיד שראה מה באמת קרה לה, היא לא הייתה בטוחה שהוא סיפר ללואיזה וג'ק את האמת וגם לא ממש היה לה הכפת, היא רק רצתה לנוח ולא לקום מהמיטה עד מחר "איפה תנלידור?" שאלה לוסי עדיין בקול חלוש "הוא הלך להביא את המטאטא שלך" ענה בלייק, ולוסי ראתה על פניו של ג'ק כעס כאילו מבטו אומר, 'אם זה היה תלוי בי את בחיים לא היית עפה על מטאטא שוב', אבל הוא החליט לשתוק "טוב, עכשיו כשראינו שאת בסדר, לי ולבלייק יש שיחה קטנה בחוץ" ג'ק קם ממיטתה של לוסי והתחיל ללכת לכיוון הדלת, בלייק הסתכל על לוסי במבט של 'זה הסוף שלי' וגם הוא קם ויצא מין הדלת, לוסי חייכה אל לואיזה, היא פתחה את פיה כדי לדבר אבל מיד הן שמעו את ג'ק צועק על בלייק כל מני דברים שהיא בחיים לא חשבה שג'ק יאמר "פשוט תתעלמי, ג'ק פשוט באמת דאג לך" אמרה לואיזה "אני בטוחה בזה, אני באמת מצטערת שהדאגתי אתכם כל כך" אמרה לוסי כשהיא מרכינה את ראשה "לפחות את בסדר, אבל יקירתי אני מרגישה שמשהו באמת רע קרה לכם" אמרה לואיזה בחשש "בלייק לא סיפר לכם מה קרה?" שאלה לוסי "הוא סיפר רק שנקלטם לסופה נוראית ונשארתם אצל ידידי דרו ואחייניתו קורדליה, וחוץ מזה, הוא לא סיפר יותר מידי" "זה פחות או יותר מה שקרה, אבל קרה עוד משהו, משהו נורא ואפל".

לוסי התחילה לספר ללואיזה כל מה שקרה אחרי שהיא ובלייק יצאו מביתם של דרו וקורדליה ולא החסירה אף פרט עד לאותו הרגע שהתעלפה בפעם השנייה, היא הרגישה חרדה מתקיפה אותה וצמרמורת כשהיא תיארה ללואיזה את מה שהרגישה כשהמכשף האפל ניסה לשאוב את נשמתה שוב ללא הצלחה.
"זה היה כאילו כל הסיוטים והפחדים הכי גדולים שלי מתקיפים אותי זה אחר זה ורק מחכים לתבוסתי, זה היה נורא" אמרה לוסי והתכנסה בעצמה, לואיזה שמה את ידה על כתפה וניחמה אותה "אני מצטערת שהיית צריכה לחוות את זה יקירתי אבל לצערי, דברים גדולים באים והם לא לטובתנו" לוסי הסתכלה על לואיזה "מה זאת אומרת?" היא שאלה "כשאת ובלייק נעדרתם, אז הדברים... הפכו למוזרים מאוד, בהתחלה זה היה רק הודעות לא מובנות על הקיר, הודעות שנכתבו על ביתי, בזמן שאנחנו חיפשנו אותך בעיר אני וג'ק הרגשנו שעוקבים אחרינו גם כשהיינו בתוך הבית, הרגשה של נוכחות לא מוכרת ומרושעת הייתה כול הזמן וגם עכשיו אני חשה אותה, והאמת יקירתי מאז שאת וג'ק הגעתם לפתח דלתי בפעם הראשונה יכולתי להרגיש שמשהו רע מאוד הולך לקרות ואני מרגישה זאת חזק בעצמותי" לוסי הרגישה מפוחדת "מה כל זה אומר לדעתך?" שאלה לוסי והתאכזבה לדעת שלואיזה לא יודעת כלום "אפילו כוחותיי לא חזקים מספיק כדי לדעת זאת, כל מה שאני יודעת זה שהדברים מעכשיו לא הולכים להיות כמו שהם היו" לוסי נשמה עמוק "את הזכרת קודם הודעה על אחת הקירות שלך, איפה היא?" "בחצר" השיבה לה לואיזה.
לוסי הרימה את השמיכה מעליה וקמה מין מיטתה "רגע, את לא יכולה ללכת במצבך" הזהירה אותה לואיזה "אני בסדר" אמרה לוסי "אני יכולה ללכת" לוסי פתחה את הדלת והתחילה ללכת במסדרון "וואו, וואו לאן את ממהרת?" שאל ג'ק והושיט את ידיו למקרה שלוסי תיפול "אני חייבת לראות משהו" ארבעתם ירדו במדרגות והלכו לכיוון החצר האחורית.
לוסי הייתה הראשונה שיצאה מין הדלת היא הסתכלה על הקירות וראתה שעל אחת מהם כתוב ארבעה מילים רנדומליות בצבע אדום המילה הראשונה הייתה "לחשוב" השנייה היה השם של בן זוגה של לואיזה שנחטף "וולקאן" השלישית הייתה "סגור" והמילה האחרונה הייתה "יום" "אני מאוד מקווה שזה לא דם" אמר בלייק שנחרד מהצבע האדום "על דאגה בדקנו את זה" אמרה לואיזה "מה כל זה אומר?" שאלה לוסי שעיניה לא זזו מין המילים "אין לנו מושג" אמר ג'ק בשילוב ידיים "אני ישבתי כאן שעות ארוכות בניסיון להבין את כל זה, אבל לא מצאתי כלום, בהתחלה חשבתי שצריך לסדר אותם באופן שונה או להפוך את האותיות של כל מילה אבל לא הצלחתי לפתור את זה".
ג'ק הכניס את ידו לכיס מכנסיו והוציא משם דף של כל הניסיונות שלו לפתור את החידה, הוא הושיט אותה ללוסי והיא התבוננה בהם היטב "טוב, מה שבטוח זה שכול המילים קשורות זו לזו, אחרת שמו של וולקאן לא הייתה מופיעה פה" "את צודקת" אמרה לואיזה "ואני חוששת שזה אולי קשור אליו".
לוסי הסתכלה בכול הניסיונות הכושלים של ג'ק וניסתה להבין אם פספסה משהו, אבל אז היא ניסתה להסתכל על המילים מזווית שונה. היא פערה את עייניה ועצרה את נשמתה "מה קרה לוסי? עלית על משהו?" שאל בלייק "ג'ק מהר!, יש לך עיפרון?" שאלה אותו לוסי בהיסטריה. ג'ק חיפש במהירות והוציא עיפרון מגלימתו ונתן אותו ללוסי שלושתם התקבצו סביבה וחיכו במתח שתסיים, לוסי הקיפה כל אות ראשונה של כל מילה והסתכלה על המילים כדי לראות שהיא באמת לא טועה, והיא אכן צדקה "אני פענחתי את זה!" היא אמרה "ומה זה אומר?" שאל ג'ק, הוא לקח את הדף מידיה והסתכל טוב "אבל.. זה לא יכול להיות" הוא אמר, בלייק חטף את הדף מידיו של ג'ק "אבל... זה השם שלך" הוא אמר והסתכל אל לוסי "זאת חייבת להיות טעות" אמר ג'ק "זה בטח צרוף מקרים" "אני לא חושבת שזה המצב" אמרה לואיזה "בתור משהיא שהייתה חלק מין האגודה, הייתי שם די הרבה זמן כדי לדעת שהמכשפים האפלים נותנים יותר ממסר אחד בכול הודעה, והם מאוד קפדנים בנוגע לזה, וכל מה שהם רוצים יתממש ומה שהם רוצים זה את לוסי".
לוסי ג'ק ולואיזה ידעו טוב מאוד למה המכשפים האפלים רוצים את לוסי היא הרי הנסיכה וכול זה, אבל בלייק היה מבולבל "למה שהמכשפים האפלים ירצו את לוסי?" הוא שאל "בלייק... זוכר מה שאני אמרתי לך על מה שאני לא יכולה לספר? על מה שאסור שאנשים ידעו?" היא שאלה אותו "כן" הוא אמר "אבל כל העניין הזה מתחיל לקחת זווית אפלה ובבקשה על תגידי שהם מחפשים אותך על פשע שעשית" "אתה יכול להרגיע, הם לא מחפשים אותי על דברים שעשיתי" "אז על מה כן? כל מה שאני יכול לעלות על דעתי שהם רוצים אותך בגלל היכולת האפלה שלך" "זה... גם לא נכון, אני לא בטוח שהם אפילו יודעים שיש לה יכולת" אמר ג'ק "אבל בלייק, יום יבוא ואני אוכל לספר לך את הכול, אני מבטיחה" ג'ק הסתכל אל לוסי במבט מרצין אך לא אמר דבר, בלייק נאנח "טוב, אם את אומרת אז אני סומך עליך קרוהיר" לוסי חייכה אליו ומבטה חזר חזרה אל הקיר.