מסדר האבירים

פרק 8

-מרוויק-
''פלישה לכל הממלכות?'' שאלתי. ''כן, המושבה בכוננות יתר בגלל זה, סליחה כל התוקפנות'' הבחור התחיל ללכת ולקח איתו את היצור הלטאתי המוזר שלו. ''אז עכשיו אנחנו ממש צריכים להקים מחדש את מסדר האבירים'' אמר טינקר. ''אתם מקימים מחדש את המסדר?'' הבחור הסתובב אלינו. ''כן, זה למה באנו לחפש אותך'' אמרתי. ''איך אתם מתכוונים לעשות את זה?'' הוא שאל. ''אנחנו אוספים את כל האבנים, כשנאחד את כולם נשתמש בהן כדי לקרוא לאבירים'' טינקר ענה לו. ''כמה כבר גייסתם עד עכשיו?'' הבחור שאל. ''ארבעה, כולל אותנו. אתה תהיה החמישי'' עניתי. ''חמישה מתוך עשרה, מרשים'' הוא ענה. ''אז איך קוראים לך?'' טינקר שאל אותו. ''ג'נזן אל-ג'אמאל'' הוא ענה ונעצר. ''אני טינקר וזה מרוויק'' טינקר אמר לו. ג'נזן עצר אותנו הריח את האוויר. ''מה אתה עושה?'' שאלתי. הוא הלך הצידה ושרק. היצור הלטאתי המוזר שלו מיהר אליו. ג'נזן הצביע על החול והלך אחורה. היצור שלו חפר במקום שעליו הוא הצביע והעיף חול לכל מקום. כיסיתי את הפנים שלי בבד כדי לא לנשום את החול ושמעתי את טינקר משתעל ברקע. ''מה אתה עושה?'' קראתי לעבר ג'נזן. הוא לא ענה והוציא מתוך הבור שהיצור שלו חפר צמח ירוק גדול וקוצני. ''מה זה?'' שאלתי. ג'נזן המשיך להתעלם ממני ושלף את החרבות שלו. הוא השתמש בחרב אחת כדי לחתוך את הצמח ובשנייה כדי לתפוס את החתיכה שחתך לפני שהיא נפלה. ''קח'' הוא הושיט לי את החתיכה. ''מה זה?'' חזרתי על עצמי ולקחתי את הצמח. ''קקטוס, זה מלא במים, תשתה'' הוא חתך עוד חתיכה והושיט אותה לטינקר. בחנתי את הצמח בחשדנות. טינקר לא היסס ושתה את המים. הוא נראה בסדר אז שתיתי את המים שלי גם. זה היה מרענן בצורה מפתיעה. ג'נזן חתך לעצמו חתיכה ותפס אותה. הוא הכניס את החרבות שלו לנדן והוריד את המסכה. מתחת למסכה הפה שלו היה מכוסה פסים של צלקות לבנות. הוא שתה מהמים בשקט והחזיר את המסכה שלו למקום. ''מה קרה לך לפרצוף?'' טינקר שאל אותו. ''טינקר, אתה לא יכול פשוט לשאול אנשים דברים כאלה'' אמרתי. ''למה לא? זו שאלה לגיטימית'' הוא אמר. ''לא, זאת לא'' עניתי. ג'נזן גיחך בשקט ''זה בסדר, נולדתי עם זה''. ''באמת?'' טינקר שאל אותו. הוא הנהן ''כל הנוודים נולדים עם צלקות על הפה, מה שמבדיל בינינו זה הצורה של הצלקות, אצל כל אחד זה שונה''. ''וואו'' טינקר נראה נורא מעוניין בסיפור של ג'נזן. ''זה לא ביג דיל, זה כמו שאתם הפיות נולדים עם כנפיים'' ג'נזן משך בכתפיו. ''יש לך נקודה'' טינקר הודה. ג'נזן עלה על היצור שלו ''תעלו, אני אתן לכם טרמפ למושבה''. טינקר התקרב ליצור. ''אתה צריך עזרה?'' שאלתי אותו. הוא הוריד את הברדס שלו וחשף את כנפיו ''אני מסתדר''. הוא עף והתיישב מאחורי ג'נזן על היצור. ''צודק, שכחתי מהקטע הזה'' אמרתי וטיפסתי על היצור.
לקח לנו זמן אבל לבסוף הגענו למושבה, העיר של הנוודים. כשהגענו ג'נזן הוריד את המסכה והמשקפיים וחשף עיניים חומות כהות ''אני אראה לכם את הבקתה שלכם, אתם תישארו שם הלילה ואני אבוא אליכם מאוחר יותר טוב?''. אני וטינקר הנהנו באותו הזמן. ''יופי'' ג'נזן הוביל אותנו אחריו לאחת הבקתות. טינקר ואני נכנסו לבקתה והנחנו את הדברים שלנו על הרצפה. הייתה רק מיטה אחת וכל אחד מאיתנו התיישב בצד אחר שלה. הורדתי את הנעליים שלי ונשכבתי במיטה. טינקר עשה את אותו הדבר. ''זה היה חתיכת יום הא?'' אמרתי באנחה. ''איך היד שלך?'' הוא שאל. ''מה?'' בהיתי בו. ''החתך'' הוא אמר ובהה בתקרה. ''אה'' לגמרי שכחתי מזה ''אני כבר לא מרגיש את זה''. ''אני נלחצתי. המחשבה שכואב לך, שנפגעת, זה הלחיץ אותי'' הוא אמר ולא הסתכל עליי. עמדתי לענות כשג'נזן נכנס לחדר. ''סליחה שאני מפריע למה שזה לא יהיה אבל הבאתי לכם את מה שחיפשתם'' הוא אמר בחוסר רגש והושיט לי את האבן הצהובה. טינקר הוציא את האבנים מהתיק שלו. נראה שהוא שכח לגמרי מהשיחה שלנו. ''קח'' ג'נזן זרק אליו את האבן. היא עפה ישירות לאבנים האחרות ונצמדה אליהן. ''מקווה שאתם מרוצים, מחר בבוקר אתם עפים מפה'' ג'נזן יצא וטרק אחריו את הדלת. טינקר הוציא מהתיק את האוכל של הנימפות והתחיל לאכול. עשיתי את אותו הדבר רק כדי שיהיה לי תירוץ לא לדבר. מה הייתי אמור להגיב על זה? למה הוא בכלל התכוון? אכלנו בשקט ונשכבנו במיטה. ''לילה טוב הוד מלכותך'' טינקר חייך אליי והסתובב עם גבו אליי. בהיתי בו לכמה רגעים ''לילה טוב ילד פיות''.