אבל אני מבקשת שכל הקטע בנינו יפסיק דנה לפני שאני אפתח אליך רגשות...זה הסופ״ש האחרון שלנו ביחד מעבר לחיילת ומפקדת ואחר כך חוזרים לשיגרה״ אמרתי לה ושיקרתי לעצמי שעוד לא הספקתי להתאהב בה ולפתח אליה רגשות ,
את כל הסופ״ש העברנו בלשכב לטייל להתנשק , להתחרמן , ששכבתי במיטה של דנה ערה והיא כבר ישנה הרשאתי לעצמי לדמיין איך יכלו להראות לי החיים איתה ,
ואיך יקראו לילדים ואיך יראה הסלון , אבל יש אנשים שאסור להם , יש אנשים שאסור להם לקוות ואני אחת מהם.
.
.
מנקודת המבט של דנה:
.
שהתעוררתי סול כבר לא הייתה פה לא בכל הבית שהתקשרתי הגעתי לתא קולי , ובראשון שחזרתי , אגם ולירון הביטו בי בבוז , והן כבר לבשו מדים של כלא צבאי ,
עבר חודש וכבר היה קשה לי בלי סול , בלי מישהו שישן איתי שוב במיטה הגדולה ולחלוק איתו בית גדול , אבל הדבר הכי סיוט , אגם ולירון חזרו , וברור לי שהן חזרו לנקום , והן לא חזרו לגדוד שלנו , אלא לגדוד של אושר והן חזרו כועסות יותר ולנקום ,
אני דופקת בחדר של סול , ״המפקדת רציתי לשאול אם את יודעת ש....״ אבל עוד לא סיימתי את המשפט כי סול נעמדה ואמרה ״כן״ והיא אולי לא מראה רגשות והיא אולי מהלסביות הגבריות הקשוחות אבל יכולתי לראות שהיא בכתה ״מה קרה?״ שאלתי אותה וחיבקתי אותה ,
״זאת אחותי לינוי הן פגעו בה והיא בבית חולים״ היא אמרה , פאק זה הכל בגללי , בגלל שהתלוננתי העבירו אותן ועכשיו הן מתעללות באחותה הקטנה ״סליחה זאת אשמתי אני לא הייתי צריכה להתלונן״ אמרתי ,
״היי זה ממש לא אשמתך נסיכה הן פשוט משליטות טרור ויש להם חברים ומשפחה כמה דרגות מעלינו זה הכל״ היא אמרה והחזיקה אותי מהמותניים והסתכלה לי על השפתיים , ומשכתי אותה לנשיקה ,
״דנה״ היא אמרה והתנתקה ממני ״מה?״ שאלתי שבפנים אני כולי מתרגשת שיש לי אותה שוב , ״בבקשה לא זה אסור ואני מפחדת לפגוע בך״ היא אמרה
״אני לא מפחדת להיפגע״ אמרתי לה בהחלטיות , ״דנה סליחה פשוט אי אפשר״ היא אמרה ויצאה מהחדר ,
.
.
מנקודת המבט של סול :
.
אני יוצאת מהחדר , עכשיו באמת לא בא לי את כל הקטע עם דנה זה סתם מפגר ידפוק לי את התפקיד בצבא ועד שחשבתי שהתגברתי היא חוזרת ,
ואני לא רוצה להיפגע בעצמי מהסיטואציה , אני יוצאת מהחדר יופי סול אין לך שניה של פרטיות או מקום מוגן ובטוח , אני רואה כמה חיילים בדרך וצועקת עליהם על הדברים הכי קטנים ,
והולכת לשקם ״אמא״ מופיע על צג הטלפון , אני עוצרת ועונה ״כן?״ אמרתי מנסה להישמע אדישה , ״איך לא שמרת עליה? , סול חשבתי שהבטחת לי שתשמרי עליה״ אני שומעת את אמא שלי מהצד השני בוכה , ומנסה לא לבכות בעצמי ,
״אמא זה בטיפול בנתיים תגישו תלונה אזרחית אני אטפל בזה מול הצבא״ אמרתי וניתקתי , ״אושר״ אני קוראת לאושר המפקד של לינוי אחותי הקטנה ועכשיו גם של אגם ולירון ,
סיפרתי לו הכל חוץ מהקטע ביני לבין דנה , ״ועכשיו הן פגעו באחותך?״הוא שאל בשביל להיות בטוח , ״כן״ אמרתי : ״והבעיה שיש להם חברים מעל הרס״ר״ ומעל המפקד של הרס״ר , ״אני אבקש שיעבירו אותן בסיס״ הוא אמר ,
״באמת תיהיה מוכן לעשות את זה בשבילי?״ שאלתי , ״אגם המטורפת הזאת ניסתה לאנוס אותי ולהוריד לי בגדים ואז היא איימה עלי שהיא תאשים אותי בהטרדה מינית״ הוא לחש לי ,
נכנסתי למשרד הרס״ר שוב בלי התראה ושוב רואה את רונה מתחתיו בלי חולצה , ״מנצור את חייבת להפסיק להיכנס ככה״ הרס״ר אמר ,
״תקשיב תציע פשרה להעביר את אגם ולירון מהבסיס הזה , הן איימו על מפקד ופגעו באחותי עד מתי תיתן לשתי הטרוריסטיות הקטנות האלה לנהל לך את הבסיס?״ שאלתי ודפקתי בשולחן ,
״אני באמת ניסיתי מנצור באמת״ הוא משמיע באוזני שוב תירוצים , ״אם אתה לא תדאג שהן יעברו בסיס אני ילשין למעלה יותר עליך ועל רונה״ אמרתי ,
לרס״ר לא באמת אכפת מכלום עד שזה נוגע אליו או אל רונה והפעם זה נוגע בשתיהם , ״אני אטפל בזה עכשיו רק בבקשה מנצור אל תגידי מילה אני מתחנן אסור שאישתי תדע״ הוא אמר ונפל על הברכיים שלו , יצאתי משם בהרגשת גועל ,
YOU ARE READING
הטעות הכי יפה בעולם🏳️🌈❤️
Romanceהומופובים מתוקים לא בשבילכם 🤌🏽 סיפור אהבה להטבי (לסביות) סול מפקדת , קשוחה לסבית גברית , שיש לה משפחה מרובה ,דנה חיילת , מבולבלת , שאין לה אף אחד , ואף אחד לא הכין את דנה לזה שיהיו כאלה שיתעללו בה חברותיה לשירות הצבאי(טריגר - אלימות) , סול מנסה לה...
