36

194 7 0
                                    

אני לא אדם דתי , אף פעם לא הייתי , אבל הפעם התפללתי לנס בשביל דנה , אחרי יומיים בבית חולים אסף ניגש אלי ״אז ככה אנחנו נחדיר לדנה אוכל בצינור כדי לאפשר לגוף שלה לשרוד , כנראה נחבר אותה לזונדה , שאגב זה יוכל גם לעזור לה לצאת מהתת משקל שהיא נמצאת בו , ולצערי כנראה נאלץ לנתח אותה , ומכיוון שאין מי שיחתום מלבדך תוכלי לתת לי חתימה שלך?״ אסף שאל ,

״כן״ אמרתי , יצאתי לעשן , בשניה שהכניסו את דנה לניתוח , לא ידעתי למי לקרוא , קראתי לנופר ולאושר , עישנתי במרפסת של הבית חולים עם נופר ״תגידי את מכירה את רוב החברים של דנה?״ שאלתי אותה ״למה היא...?״ נופר שאלה מפחדת להמשיך את המשפט ,

״זה ניתוח מסוכן״ אמרתי ״ואת חתמת לה על זה את לא שפויה מי ביקש ממך בכלל לא מספיק פגעתם אחת בשניה עכשיו את חותמת על ניתוח שיכול לסכן את החיים שלה? ובאיזה אישור ביקשת בכלל אישור מהצבא את מבינה שיכולים להעלות אותך משפט בגלל זה? ומי יממן את הניתוח בכלל?״ נופר שאלה ,

״נופר את תוקפת אני לא אוהבת את זה״ הזהרתי , נופר הלכה ודפנה בדלת חדר הניתוח ״רופא חתיך תפתח לי בבקשה״ נופר אמרה ואסף יצא מחדר הניתוח , ״תקשיבו דנה התייצבה כרגע אבל אני מבקש לא לדפוק כאן , אנחנו נסיים את הניתוח עוד חצי שעה , וחצי שעה אחרי זה היא אמורה להתעורר״ אסף אמר וחזר פנימה ,

חצי שעה אחרי שנגמר הניתוח דנה פקחה עיניים , ״המפקדת,נופר...״ היא אמרה סביבה מסתכלת על כל המכונות שהיא מחוברת אליהן ״יופי אני רואה שפקחת עיניים , תישארי פה עוד שלושה ימים למעקב ואז תוכלי להשתחרר , המפקדת וחברה שלך יכולות עכשיו ללכת ולחזור בשעות הביקור״, הוא אמר ,

בימים הבאים שבאתי בשעות הביקור ראיתי איך דנה מסתכלת עליו וזה שבר אותי ״דנה....״ אמרתי , היא הסתכלה עלי בעיניים שלה , בעיניים הירוקות שלה , ״אממ?״ היא שאלה עדיין מקורקעת למיטה , ״כלום״ אמרתי וראיתי איך נבנה שם משהו בינו לבינה , שהיא השתחררה הביתה היא שאלה אותי מה אני רוצה לעשות עם הדברים שלי שנשארו אצלה ״אני אבוא לקחת אותם עוד כמה ימים״ אמרתי ,

שבאתי לקחת אותם לא הייתי מסוגלת , הצמדתי אותה לארון החזקתי אותה מהמותניים ונישקתי אותה נשיקה ארוכה והיא התנתקה ממני ״דיי סול זה נגמר״ היא אמרה , ולאט לאט קלטתי שעוד שניה דנה מסיימת את הטירונות והתוכניות שלנו כבר לא יצאו לפועל , אחרי שבוע בערך דנה חזרה לבסיס , עם אודם אדום , וסובבה ברגע את המבטים של כולם ,

״המפקדת מנצור תשטלתי בבקשה על החיילת שלך״ מוריה צעקה לי , ״דנה בואי״ אמרתי ומשכתי אותה מחוץ לחדר האוכל ״דנה אל תנסי להסתבך בכוח בבקשה״ אמרתי ״כולה קצת אודם״ היא אמרה , היא יודעת מה לעשות בדיוק בשביל לשגע אותי ״דנה הם יעלו אותך על משפט צבאי״ אמרתי ״נראה אותם מנסים״ היא אמרה והעיניים שלה ירקו אש ,

זו הדנה שהתאהבתי בה , ״דנה בבקשה״ אמרתי , היא הלכה לחדר והחליפה את האודם האדום , בזמן הארוחה התיישבתי בשולחן הקצינים והשכלתי עליה מרחוק , לראות שהיא אוכלת שהכל בסדר , היא קמה וזרקה את הצלחת שלה , יצאתי אחריה מיד ״דנה לכי בבקשה לחדר אוכל ותאכלי״ אמרתי ,

ודנה פתאום התפרצה עלי : ״דיי המפקדת את לא אמא שלי עזבי אותי״ היא אמרה משכתי בידה ״דנה אסף אמר שאת צריכה לאכול לפחות שלושה ארוחות ביום״ אמרתי ״בסדר אז אני אסגור את זה מול אסף אחר כך״ היא אמרה ונעלמה , שליה יצאה מחדר האוכל נכנסתי איתה למכונית והתנעתי כמו בכל יום שלישי שאנחנו נוסעות לגמילה שלה ,

הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️Where stories live. Discover now