הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

34

הלכתי לחדר של אמיר ״מזל טוב חיילצ׳יק אתה עולה למשפט״ אמרתי , ולקחתי אותו לרס״ר , בסוף הערב שנכנסתי לחדר דנה חיבקה אותי ״סליחה סליחה מאמי״ היא אמרה ״צאי מפה בבקשה דנה או שאני יעלה אותך למשפט על הסגת גבול״ אמרתי ודנה הסתלקה ,

ומוריה נכנסה אחריה , זה בדיוק מה שהיה חסר לי עכשיו מוריה , בשביל שתזרע מלח על הפצעים ״נראת כועסת הבת זוג שלך״ מוריה צחקה והרצינה פתאום ״החלטתי להפסיק לסחוט אותך ואת דנה ובאתי לבקש סליחה ולהגיד לך תודה שעזרת לי היום״ היא הרימה את היד שחבשתי לה בבוקר ,

״בכיף וזה כבר לא משנה דנה ואני לא ביחד״ אמרתי , בהלם ששיתפתי את מוריה , ״טוב אני הולכת״ היא באה לצאת מהחדר , ״רגע מוריה״ אמרתי ומשכתי אותה , ונישקתי אותה , היא הורידה ממני את החולצה במהירות , ושכבנו ,

שיצאתי ראיתי את דנה בוכה לאושר ושהיא הלכה התיישבתי לידו , ״תתחיל לשפוך״ אמרתי , ״אני לא חושב שזה רעיון טוב זה...״ אור התחיל להגיד ״אושר אנחנו חברים מגיל חמש , עכשיו אתה חושב שזה לא רעיון טוב?״ שאלתי , ״היא אכולת אשמה והיא רוצה שאני אשכנע אותך שזה קרה בטעות״ אושר אמר ,

״הבנתי״ אמרתי בולעת את הגוש בגרון , החיילים כבר היו בחדר אוכל ודנה ניגשה אלי ״המפקדת אני יכולה בבקשה לדבר איתך״ היא שאלה , ״לא אין לי שיחת משמעת לעשות איתך פרץ״ אמרתי , ואני לא אוהבת להתנהג בדרך קטנונית אבל היא פגעה בי בדרך הכי כואבת וקשה שהיא יכלה לפגוע בי ,

ועשתה את הדבר היחידי שאני לעולם לא אוכל לסלוח עליו ״המפקדת בבקשה״ היא לחשה לי העבירה בי צמרמורת , ״לא פרץ תחזרי לשבת בשולחן שלך״ אמרתי והיא הלכה , ״הכל טוב?״ אושר שאל ״כן בטח״ אמרתי ויצאתי מחדר האוכל .
.
.

מנקודת המבט של מוריה :
.

נכנסתי לחדר של סול ״נראת כועסת הבת זוג שלך״ צחקתי , וכבר ידעתי , כבר ידעתי שהן נפרדנו , אבל זה היה כל התוכנית שלי , ״החלטתי להפסיק לסחוט אותך ואת דנה ובאתי לבקש סליחה ולהגיד לך תודה שעזרת לי היום״ אמרתי והרמתי את היש שהיא חבשה לי ,

סול הסתכלה עלי בייאוש ואמרה: ״בכיף וזה כבר לא משנה דנה ואני לא ביחד״ , העמדתי פנים שאני עומדת לצאת , אני מכירה את סול , אולי אפילו יותר טוב ממה שהיא מכירה את עצמה , ״רגע מוריה״ היא אמרה ומשכה אותי , היא נישקה אותי , והורדתי לה חולצה , ושכבנו ,

אני אגיד את האמת אני מופתעת שזה עבד ככה חלק וככה טוב , ושאפילו לא הייתי צריכה ללכלך את הידיים אלא רק לחכות שדנה תעשה את הטעות שלה , בנתיים כל התקופה האחרונה הייתה מתוחה וכל מה שנשאר זה להמר מי מביניהן תתפוצץ ראשונה , אבל כל מה שנשאר לי זה לוודא שסול לא תרצה לחזור אל דנה .
.
.

מנקודת המבט של דנה:
.

פתאום מ״רק עוד חודש ושבועיים ונוכל להתחתן״ המצב בנינו ניהיה ״רק עוד חודש ושבוע לסבול אחת את השניה״ ואני יודעת מה עשיתי , אבל אני לא יודעת למה , אני אוהבת את סול באמת , גם אש אהבתי אבל למה נישקתי את דניאל? ,

ובנתיים כל הזמן האחרון סול ומוריה הסתובבו ביחד בבסיס , וזה היה נראה כאילו הן בזוגיות חדשה , אבל ידעתי שסול לא סובלת את מוריה , עד הערב , בערב אחרי ארוחת הערב בחד״א (חדר אוכל) הלכתי למקלחות בשעת ט״ש (טרום שינה) ונכנסתי לחדר,

״את יודעת אני צריכה לבקש ממך סליחה שכל הזמן רק לחצתי עליך להגיד שאת והמפקדת מנצור מזדיינות כי זה ברור שהיא יוצאת עם המפקדת לוי״ שרון אמרה לי , ״תגידי שרון אני יכולה להביא לך כסף ותלכי רגע לשקם להביא לי קינדר וספרייט , אה וגם קולה זירו״ ליה אמרה והביאה לשרון כסף ושרון יצאה ,

ופשוט התחלתי לבכות , וליה חיבקה אותי , ואז סול נכנסה , ״חיילת הכל טוב?״ היא שאלה באדישות ״אני אשאיר אותכם לבד״ ליה אמרה ובאה לצאת , ״קרני אין לך מה לצאת אין לי שיחה אישית עם פרץ , פרץ אם את צריכה אותי פה בתור מפקדת אני פה בשבילך״ סול אמרה והדגישה את המילה מפקדת ויצאה ,

״שששש יפה שלי רק עוד חודש ושבוע ואת מסיימת טירונות״ ליה אמרה , ושרון נכנסה וניגבתי את הדמעות , ששרון הלכה לישון ליה דיברה איתי קצת ובסוף היא אמרה : ״אם את רוצה ביום שלישי סול באה איתי לגמילה ואנחנו באוטו לבד ואני אדבר איתה״ הנהנתי לליה : ״תודה״ אמרתי בקול חנוק ,