הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

11

ומוריה כזאת חוזרת מתי שטוב לה , והיא כזאת שאין לך מילה מולה , כאילו מי שמדבר איתה מיד מתאהב בה כאילו הוא נכנס למעיין סוג של היפנוזה כזאת ״מוריה אני בזוגיות״ אמרתי וניסיתי לצאת והיא חסמה לי את הדלת ,

״עם החיילת הצעירה כן ראיתי את לא חושבת איזה נורא זה יסתבך סול אני דואגת לך״ , היא אמרה ״די מוריה בבקשה לא״ אמרתי , אבל היא בשלה , ומול מוריה לאף אחד אין עמוד שדרה ,

״תנשקי אותי״ היא אמרה , ״לא״ אמרתי , יצאתי משם בקושי , שפתאום בא אלי חייל ואומר לי ״בצריף של דנה יש סמים״ ואני מוכנה להישבע זה כאילו כולם מחפשים רק ליפול על דנה להראות לי כמה היא לא בסדר למרות שהיא הכי בסדר בעולם ,

אבל הייתי חייבת לבדוק , גם בגלל נהלים וגם כי אני דואגת לה ואני לא אתן לה לעשות את זה לעצמה , נכנסתי לחדר אוכל , ומוריה התיישבה לידי בשולחן של המפקדים שפתאום ים של חיילים צעירים התאספו בקבוצה והתחילו להצביע ולשאול על מוריה

״אין לכם מה להתעסק בו?״ אושר צעק וכל החיילים התפזרו בשקט למקומות שלהם ,מוריה עלתה על השולחן : ״אני מוריה ואני מפקדת הגעתי לפה מהבסיס בבאר שבע , אבל הייתי בחזית בתור לוחמת לפני שנהייתי מפקדת , אם יש לכם שאלות תיגשו אלי בסוף״ היא אמרה וירדה מהשולחן ,

הסתכלתי בה בגועל ואז נזכרתי שחיילים מסתכלים עלינו שסיימתי לאכול ראיתי את דנה יוצאת מהחדר אוכל , ורצתי אחריה , 

״חיילת״ צעקתי ״חיילת אני קוראת לך״ צעקתי שוב ״פרץ״ קריאתי לה בשם משפחה שלה , ״כן?״ היא שאלה והסתובבה כל כך יפה כמו תמיד , ״בואי איתי בבקשה למגורים שלך״ אמרתי לה והובלתי , והיא הזדנבה מאחורי ,

אחרי שחיפשתי בעצבים ולא מצאתי כלום אושר הצטרף ומצא , וחזרתי להיות אותה סול שהייתי בהתחלה כזאת שלא מתרגשת שהלב שלה לא יוצא אל חיילים , ״את עולה למשפט מחר בצהריים״ אמרתי

אחרי כמה זמן ליה נכנסה לחדר המפקדים ״המפקדת מנצור את יכולה לבוא בבקשה?״ היא שאלה והסבירה לי שהסמים שלה ״את בטוחה במה שאמרת לי ליה?״ שאלתי

״כן״ היא אמרה ללא מילים והנהנה ״חוץ מזה דנה ממש נפגעה שלא באשמתה ולא מגיע לה , ״חיילים יש היום תרגול של חדירת מחבלים״ אמרתי ב- ח ״אנחנו נתנסה בעיר ריקה , עיר שנועדה אך ורק לסדרות ואימונים צבאיים״ , שהגענו לשם דנה לא דיברה איתי ומוריה רק ניסתה להיצמד אלי ,

״עכשיו נדגים לכם איך אתם מתגוננים בפני מחבל״ אושר אמר וסימן למוריה להדגים עלי , ושהיא הדגימה היא קירבה אותי אליה יותר מידי , והתחרפנתי ,

עד סוף היום לא שמעתי מילה מדנה , בשעת ט״ש כל פעם שניסיתי למצוא אותה היה לה משהו פעם מקלחות פעם ככה , עד לסוף השבוע היא פשוט התעלמה ממני לגמרי ,

מעבר ליחס חיילת מפקדת היא לא התייחסה אפילו לא טיפה , היא אפילו לא הסתכלה לי בעיניים , נכנסתי לחדר של מוריה טורקת אחרי את הדלת ״מה עשית?״ שאלתי את מוריה , ״מה עשית?״ שאלתי , מוריה פשטה את הבגדים שלה ומרחה על עצמה קרם

״מוריה זה לא מצחיק הבת זוג שלי לא מדברת איתי״ אמרתי ותפסתי אותה ביד , ״נשמע לי כמו בעיה שלך מה עשית?״ היא שאלה בתמימות מזוייפת מוריה היא שטן ,

״מוריה מה עשית?״ שאלתי בצעקה , ניסיתי לדחוף אותה על הקיר , והיא סובבה אותי והפילה אותי על הריצפה , ועלתה מעלי , ״סול חשבתי שהיינו ביחד למדת שאני חזקה יותר״ היא אמרה , ונישקה אותי ואיך שהיא עשתה את זה דנה נכנסה ״אויש אויש שיט״ היא אמרה ויצאה במהירות ,

רצתי אחריה ״היי דנה זה לא כמו שזה נראה״ אמרתי לה , ״דיי המפקדת באמת דיי״ היא אמרה ״דנה בואי רגע נדבר״ אמרתי , ״זה פרץ המפקדת אמרת ביום הראשון שלי פה שאין שמות פרטיים״ היא אמרה אוחזת את הדמעות שלה

״דנה עזבי רגע יחס מפקדת חיילת אני רוצה להסביר לך ש...״ ניסיתי להסביר אבל היא קטעה אותי ״הכל טוב כמו שאמרת זה טעות זה לא אמור לקרות בין חיילת למפקדת וזה היה רק סטוץ הכל טוב זה לא שהיינו בזוגיות או משהו שהיית חייבת לי משהו״ היא אמרה ״אוי כיבוי אורות״ היא עמדה ללכת משכתי אותה מהיד , ״אני מאשרת לך להישאר עוד כמה דקות בחוץ ו...״ - ״לא תודה אני יוותר״ היא אומרת והולכת ,