הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

24

״נמאס לי , נמאס לי מזה שמוריה מכירה אותך הכי טוב ואת לא מספרת לי כלום על עצמך , תגידי לי את הפסקת לקחת את הכדורי הרגעה?״ דנה שאלה ״מי סיפר לך על הכדורי הרגעה?״ שאלתי ואז הבנתי לבד...

״מוריה נכון?״ שאלתי ״זה לא מה שאנחנו מדברות עליו וזה לא העניין מי סיפר לי וכן זו הייתה מוריה אבל נמאס לי שאת לא משתפת אותי בכלום ו...״ נישקתי אותה ,

״היי מוריה סתם מנסה לסכסך ולא אני לא לוקחת את הכדורי הרגעה שלי כי הם מרדימים אותי וכי קיבלתי כדורים אחרים בשביל הרגל ואיך לעזעזל מוריה יודעת שהפסקתי לקחת?״ שאלתי ,

דנה הרימה את כתפיה ״טוב אני יוצאת״ אמרתי ונישקתי אותה ״קרני(ליה) בלי שום מילה על מה שראית פה גם לא שאת שיכורה״ אמרתי לליה שסימנה לי לייק עם שתי אגודלים , ויצאתי ,

ניגשתי למוריה ״תגידי לא נמאס לך לסכסך?״ שאלתי ״תגידי לא נמאס לך לא לשתף את הבת זוג שלך בכלום?״ מוריה שאלה , ״מוריה זה המערכת יחסים שלי בלעדיך את לא קשורה בה אל תתערבי״ אמרתי ,

״אני אתערב אם אני אחשוב שאת מרימה עליה ידיים״ מוריה אמרה והנחיתה לי כאפה על הלחי , בדרך כלל הייתי מחזירה אבל לא הפעם , זה רק יחזק את הטענה של מוריה ואני לא סובלת שנוגעים בי ,

״אל תגעי בי״ אמרתי ״איך את יודעת על הכדורים?״ שאלתי , ומוריה הראתה לי את האפליקציה , שהיינו ביחד ויתכננו עתיד ביחד חיברנו אחת את השניה לפרטים של השניה , בניהם גם הפרטים הרפואים ,

״תתנתקי ממנה בבקשה״ אמרתי ״וכן דיברתי גם על דנה וגם על האפליקציה״ אמרתי , בערב גיבוש שזרקתי את התמונות שלי עם מוריה למדורה התמונות שקישקשתי עליהן עם ארטליין מוריה עשתה לי אצבע שלישית והלכה ,

מכל שאר הדברים שלה נפטרתי והתמונות היו המזכרת האחרונה שלי ממנה , בבוקר שאחר כך כל החיילים קמו מותשים , והתחלנו במסע ״אריות הירדן , אתם אריות או נקניקים״ הראל שי מפקד השייטת 13 צועק לחיילים שלי ,

וזה רק יום ראשון במסע הכי קצר שיש , ״הראל ניפגש בקו הסיום שהחיילים שלי ישאירו לשייטת שלך אבק״ מוריה צעקה לו מהמסלול שלהם , אבל הוא צודק הכושר של הגדוד שלי על הפנים ,

״היי חיילים אם אנחנו נעקוף את שייטת 13 של הראל המתנשא אני משחררת את כולכם לשבת וליום חופשי בסחנה״ אמרתי ומיד החיילים שלי התמלאו כוחות ,

ועקפנו את מוריה והגדוד שלה ואז גם את הראל ״כל הכבוד חברים , שבוע הבא עושים מסע של 20 קילומטר , עוד הפתעה קטנה חיילים שמשתחררים שבת בדרך כלל יוצאים שישי , אבל בגלל שהוכחתם את עצמכם תשתחררי כבר בחמישי ותישנו בבית , יום ראשון כולם מגיעים לבסיס בשמונה אפס אפס , ויום שני יוצאים לסחנה״ אמרתי ומיד החיילים מחאו לי כפיים ,

אני מביטה בגדוד של מוריה עומדים מבואסים ומוריה מוחאת כפיים ואומרת להם ״קצת פירגון לא הרג אף אחד״ ומצידי השני הגדוד של אושר מוחאים כפיים כולם ואחותי לינוי מריעה בהתלהבות ,

שעלינו על ההסעה לבסיס התיישבתי ליד דנה ״איך היה לך המסע?״ שאלתי , ״קליל״ היא ענתה : ״חשבתי על סופש בבית אז זה גרם לו להיות קליל״ היא אמרה והורידה את האיירפודס ״יש לך תוכניות לסופ״ש?״ שאלתי ,

״לצאת עם נופר לים כנראה״ היא אמרה , ״תזמיני את התחת היפה שלך ואת חברה שלך אלי עושים ישיבה אצלי״ אמרתי , והיא הנהנה ונרדמה עלי ,

״דנה נסיכה תתעוררי הגענו״ לחשתי לה בשקט , והיא קמה בבהלה , איך שהגענו לבסיס החיילים רצו לחדר אוכל וטרפו במהירות כבר לא עניין אותם שהאוכל מגעיל כי המסע גרם להם להיות רעבים , שיחררתי את כולם לשעת ט״ש