הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

54

נקודת מבט דנה:
.

כבר ימים שלמים שסול לא התקלחה , היא או בבית חולים או בצבא ועם אותם מדים שרק מקבלים יותר ויותר דם , ״סול היא התעוררה, תלכי בנתיים להתקלח״ אמרתי ,

סול לא הייתה מוכנה , ״אולי תלכי לבית של אתי דודה שלך היא גרה פה בחיפה ואני בנתיים ישאר עם אמלי״ אמרתי , סול הסכימה , קניתי קפה ומאפה , למקרה שאמלי תרצה , אבל היא נשארה להסתכל על הריצפה ״בקרוב יהיה לך אח קטן או אחות קטנה״ אמרתי ,

התגובה היחידה שלה הייתה מצמוץ , ״אמלי״ קראתי בשמה , שום תגובה , ״את לא מבינה כמה סול דאגה לך שהיית שם״ אמרתי , היא הזיזה את המבט שלה לכיווני ,

״אני יודעת שיש בינך לבין סול אגו , אבל את יודעת שביני לבינך אין , סול נכנסה פנימה עם כל המשפחה לחלץ אותך , והיא הבטיחה לי שהתינוק יוולד תבואי פעם בחודש לשבת אצלנו , עוד מעט ימלאו לך 18״ אמרתי ,

היא החזירה את מבטה אל התקרה , ״רוצה קפה?״ שאלתי אותה , היא הפנתה את מבטה אל הזונדה , פאק יופי דנה חסר טאקט , חזרתי לבית ביגור ושטפתי כלים , שגוף קשיח נצמד אלי מאחור , מנשק אותי בעורף , זאת סול ,

היא מעבירה את ידה על הרוכסן של הג'ינס שלי פותחת אותו ואת הכפתור , ומכניסה את היד שלה לתוך המכנס שלי , היא מזיזה את התחתונים ״סול״ התנשמתי, היא סובבה אותי והושיבה אותי על השיש ,

היא פתחה את הרגליים שלי ונעמדה מבינהם תוך כדי שהיא מנשקת אותי ״דנה הכוס שלך כל כך רטוב את יכולה למלא כינרת״ היא אמרה וירדה לי , ״תפתחי רגליים דנה״ היא אמרה ״כן המפקדת״ אמרתי ונשכתי את שפתי ,

״אני רוצה שתשבי לי על הפנים עד שאני יהיה שבעה״ , היא דחפה את אצבעותיה לכוס שלי ושיחקה עם הלשון בדגדגן שלי , ״אוי אלוהים״ גנחתי , ״לא לא אלוהים , רק המפקדת״ , סעמק אם יכולתי הייתי מתחתנת איתה שוב ,

״יודעת מה, בואי נשחק קצת״ התנשמתי , אני ישחק איתה עד שאני יקבל מה שאני רוצה , ואני יודעת שהיא תעשה את זה , אני תמיד מקבלת מה שאני רוצה ״תביאי תתחת היפה שלך לפה״ היא אמרה ,
״ואם לא? - מה תעשי לי תשאירי אותי שבת?״ צחקתי , היא אחזה את ידי מעל ראשי : ״רוצה לשחק אין בעיה״ היא הודיעה .
.
.

נקודת מבט אמלי:
.

גם דנה וגם סול ניסו לשחד אותי , ניסו לגרום לי לצאת מהדיכאון , דנה עם מתנות ושטויות וסול לא ידעה בכלל מה לעשות , שכבתי בחדר ושמעתי את הרופא ויסמין מתייעצים לנסות כדורים , חחח כי זה מה שיעזור ,

אני בוהה בתקרה , אין לי כוח לשמוע חדשות , יסמין באה אלי ״בואי אמלי תקומי מהמיטה תתקלחי מלא זמן לא קמת״ שקמתי ראיתי כתם דם זה כנראה מחזור אבל זה דם , נצמדתי לפינת החדר , הכל הופיע לי פתאום , כמויות של דם ,

שרעבים או צמאים מקבלים דם , ובשביל לחיות ממשיכים לקחת מזה , הם שלחו את סול , כי רק היא באמת הייתה בשטח וכביכול תדע מה לעשות , ״אמלי, אמלי סתכלי עלי״ היא אמרה , הסתכלתי לה בעיניים , העיניים שעד מזמן חיפשתי בהן רגשות עכשיו חיפשו רגשות בעייני ,

״תעצמי עיניים״ היא אמרה והובילה אותי למקלחת , הרגשתי שהגוף שלי קורס והעיניים שלי עדיין פתוחות , הם נשארו פתוחות כל הזמן הזה , ״בואי נתייחס לזה כאילו את שוב שיכורה כמו שהיית בפסח , תסמכי עלי , אני פה״ לא היה לי יותר כוח לא לעמוד ,

לא לעשות כלום , ״יהיה מה שיהיה אמלי , גהנום כבר עברת פעמיים מה זה עוד פעם?״ אמרתי לעצמי והתנתקתי מהכל , מעולם לא באתי בגישה של למה זה קרה לי , ניסו כמה פעמים מבית החולים להפגיש אותי עם עוסית או פסיכיאטרית ,

סירבתי , אני יודעת איך החרא הזה עובד ואני לא מעוניינת ,והקול הזה בראש שמעצבן אותי אמר לי: ״אמלי יעקוב נשאר בחיים ואיש לא נשאר בשבילו , את נישארת בחיים וכולם נשארו בשבילך , אל תהיי כפוית טובה״ ,

הבטתי בסול שעכשיו באופן קבוע ישבה ליד המיטה שלי ״מה עם יעקוב?״ שאלתי ״מה?״ היא שאלה ושיפשפה את עיניה , ״הילד שביקשתי ממך להוציא״ אמרתי , היא שתקה , אני שונאת שכל התשובות שלה זה שתיקה , התנתקתי .