הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

44

-כעבור שבוע-
.

נקודת מבט של סול:
.

חזרתי הביתה אחרי שבוע מלחמה החזירו אותנו לצבור כוחות והביאו צוות שיחליף אותנו ועוד יומיים נצטרך לחזור , תיכננתי לעשות לדנה הפתעה , נכנסתי לבית הוא היה ריק וקיבלתי הודעה מלילי אחותי הגדולה שדנה עוד בבית שלי ביגור הישנה ,

נכנסתי להתקלח ונסעתי לקריון (הקניון של הקריות) הלכתי לקנות שרשרת , לילי אמרה שהיא תבקש מדנה להביא משהו ששיך לי שנמצא בבית החדש שלנו , שדנה נכנסה פנימה הלב שלי צנח קיבלתי את האישה שלי בחזרה , היא קפצה עלי , ונישקה אותי ,

בכל השבוע הזה שהיינו בבסיס הייתי בטוחה שהיא כועסת עלי , אבל יש משהו ששיחות טלפון והודעות לא יעשו וזה לראות ולהרגיש את הבן אדם שלידך , נישקתי אותה בצוואר ולחשתי לה ״קניתי לך מתנה״ ,

היא חיבקה אותי חזק יותר ״רק תגידי לי שלא נפצעת שאת שלמה ובריאה וזהו אני לא צריכה כלום״ דנה אמרה , ״אני ממש כאן דנדן שלי״ לחשתי לה ונישקתי אותה.

״תרימי את השיער״ אמרתי לה ״כן המפקדת״ היא אמרה ונשכה את שפתיה , סגרתי את השרשרת סביב צווארה , ״תודה סולסול , לא היית צריכה״ היא לחשה והורידה ממני במהירות את הבגדים ,

״יש לך מושג כמה השתגעתי פה בלעדיך?״ דנה לחשה אותי תוך כדי שהיא מנשקת אותי בכל הגוף , דנה הורידה את החולצה וראתה חתך גדול בקו של בין המכנס לבטן ״ממה זה?״ היא שאלה והעבירה את האצבע בעדינות על התפרים הטריים ״ערביה ניסתה לדקור אותי״ אמרתי ,

היא נישקה בעדינות והרימה את המכנס חזרה ״לא מעניין אותך שאת נפצעת שם הרבה?״ היא שאלה , ״מישהו צריך ללכת להגן עליך״ אמרתי ונישקתי אותה , וניסיתי ניסיתי להיות שם בשבילה , בשביל דנדן שלי  , אבל הראש שלי לא היה שם , נישקתי אותה ״דנדן״ אמרתי , היא הביטה בי במבט כלבלב ,

מבט עצוב כזה בעיניים ״דנדן חשבתי אולי....את רצית ש... אני רציתי ש....״ הסתבכתי עם המילים , ודנה כהרגלה בשיא הסבלנות ממתינה שאני יגיד מה שיש לי להגיד , לא מצאתי את המילים , ״בפעולה האחרונה שלחתי שתי ילדים לאימוץ וזה גרם לי להבין שאני רוצה... וגם את אמרת לי שגם את רוצה....״ אמרתי לה ,

היא חייכה אלי ״אבל אני לא יודעת אם אני רוצה מאימוץ או מ...״ היא הביטה בי נישקה אותי ומשכה את שפתי אל השפתיים שלה , היא הפשיטה ממני את החולצה והתנענעה עלי ,

היא הורידה לי את המכנס ואת הבוקסר היא החדירה אלי 2 אצבעות והוציאה את הוויברטור הוורוד שלה החדרתי לה את הוויברטור וה שיחקתי עם האצבעות בדגדן שלה ,

״סולסול״ היא גנחה , ״יותר מהר?״ שאלתי אותה ״לא לא סולי שלי יותר לאט״ היא אמרה ומצצה את הפטמה שלי , ירדתי ללמטה וירדתי לה , שגמרנו שתינו נכנסנו למקלחת ונרדמתי על הספה מול הטלוויזיה .
.
.

נקודת מבט ליה:
.

זאת הפעם הראשונה שאני עושה גמילה לבד עם עצמי , הגעתי לבסיס חזרה שהרגשתי שאני יכולה לשלוט בעצמי שוב , הגעתי לבסיס והצטרפתי ליחידה של ליאל ונכנסתי לתוך עזה ,

תיגברתי את היחידה של ליאל , הייתי מותשת אחרי 48 שעות שאני ערה , נלחמת , יורה וחובשת למרות שזה בכלל לא התפקיד שלי אבל חיילים סביבי נפצעים ואי אפשר לחכות לצוות רפואי שיגיע
.
-כעבור שעתיים-
.
(טריגר אונס)
.
חצי צוות של ליאל נלקח בשבי את הבנות הם לוקחים לחדר אחד ואונסים אותן ואת הבנים לחדר אחר מתעללים בהם ואז הורגים אותם הם דחפו לי כדור לפה זהיתי אותו את  הכדור זה סם אונס הערבי דחף לי אותו לגרון עד שבלעתי אותו ונחנקתי הם לקחו אותי לחדר מזרן קטן ומשם כבר התנתקתי ,

כבר איבדתי תקווה אחרי יומיים בערך הגופות של החברים שלי של היחידה הסריחו זה לא עניין את הערבים הם המשיכו לקחת אותנו לחדר אחרי יומיים כבר לקחתי את הסמים מרצוני הם דחפו אותי לחדר בכוח ואז נשמע קול יריה ,

הם ברחו לכניסה לבדוק מי זה שניה לפני שאיבדתי הכרה ראיתי את סול ״ליה אני פה ואני מוציאה אותך מכאן תישארי איתי״ היא אמרה , איבדתי הכרה .