הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

3

ואמרתי לה ״היי חיילת תישארי פה אני אטפל במופרעות האלה״ אמרתי אבל היא משכה את היד שלי ״סול את לא יכולה להבטיח לי שהן לא יהיו פה מחר בבוקר ויחזרו על מה שהם עשו או יעשו גרוע יותר , אני לא רוצה להסתבך יותר מזה בבקשה״ היא התחננה ,

״קודם כל זה המפקדת בשבילך דבר ראשון , דבר שני אני יכולה להבטיח לך שאני יכולה להעיף אותם אם אני אערב את המפקדים שמעלי״ הבטחתי לה ,

אבל היא רק הנידה בראשה ״בבקשה לא״ היא אמרה בשקט , ״טוב אבל אם זה נמשך אני נשבעת לך הם יעופו מפה על טיל ומעניין לי את הזין שאת לא רוצה״ אמרתי נישקתי אותה במצח ושלחתי אותה לישון בחדר של ליה ,

אני מעשנת סיגריה מכבה אותה והולכת לישון , אני כבר ישנה ואז אני שומעת צעקות ״המפקדת , המפקדת , דנה נחנקה״ אני קמה במהירות ,

״עופו״ אני פוקדת על כל החיילים במפגרים שמקיפים אותה ואת כל החיילים החרמנים שרק פתחו לה את החולצה בשביל כאילו לעשות לה החייאה , ״דנה״ , ״דנה״ אני אומרת ונותנת לה סטירות חלשות ,

״יואב תקרא לבן לולו שיביא את האוטו הצבאי״ אמרתי , אין מצב שאני נותנת לתאג״ד (תחנת איסוף גדודית - מרפאה יעני) לטפל בה , אני מרימה אותה לאוטו והיא מתייצבת לאט לאט , מביאה לה מים ,

ומגיעה לבית חולים האזרחי בית החולים רמב״ם בחיפה , ״בן לולו משוחרר אני אחזור איתה עצמאית״ אני אומרת ותומכת בה , ״מה קרה?״ שאלתי אותה בזמן שאנחנו מחכות לרופא ״קיבלתי תקף בגלל הפיגוע שאמא שלי מתה״ היא אמרה ,

״את משקרת״ קבעתי מיד , ״זו אגם , אל תשקרי לי זו אגם נכון?״ אני מתחילה לצעוק , הרופא נכנס , ואנחנו משתתקות ״תורידי בבקשה חולצה״ הוא מבקש , היא מורידה חולצה וחושפת גוף יפיפיה , עם כוויה באמצע הבטן ,

״ממה זה?״ הרופא שואל , ״נשרפתי״ היא אמרה , ״כן ברור לי שנשרפת אבל ממה?״ הוא שואל , הגוף שלי מתחיל להתמלא עצבים ,

אגם זה ברור , ״אחיין שלי שיחק באש ובטעות...״ השקרים שלה יוצאים במהירות שגורמת להם להישמע אמינים כל כך , אני דופקת לה מבט , והיא לוקחת נשימה ,

״את יכולה בבקשה להוריד גם מכנס?״ הוא שואל , היא מורידה , ״והכחולים על הרגל ממה?, והחתך על הסנטר? או אולי הכחולים על היד? או זה שיש לך קרחות במקומות ספציפיים בראש?״ הוא שואל ,

היא שותקת מבינה בעצמה עד כמה המצב גרוע , ״אבל יודעת מה בואי נשמע למה באת לפה״ הוא אומר , ״נחנקתי״ , כבר לא יכולתי לשבת בשקט ולהקשיב כאילו כלום ,

״דוקטור הצבא מודע ועוזר לחיילת במה שקורה זה בטיפול״ אמרתי , ״אני רוצה בבקשה שתיתן לה 3 גימלים״ , והרופא יצא , היא מנשקת אותי, ״תודה שאת דואגת לי״ היא אמרה ,

״שיהיה לך ברור נגמרו השקרים , את מסבירה לי הכל היום , ואת לא נשארת שם ,  בימים הקרובים את לא מתקרבת לבסיס״ אמרתי והמשכתי : ״עד שאגם ולירון יעופו״ היא הנהנה והרופא חזר עם התופסי שיחרור , ״איפה את גרה דנה?״ שאלתי ״ברמת ישי״ היא אמרה ,

״בואי נוסעים לשם״ אמרתי העברנו את הנסיעה בדיבור , ובשירים , היא נישקה אותי ״דנה את יודעת שאסור״ אמרתי , ״אנחנו מחוץ לבסיס״ היא אמרה , ולא יודעת למה נתתי לזה להיות גם התירוץ שלי ,

אני נכנסת לרמת ישי ודנה מכוונת אותי לבית שלה ״איפה את תישני?״ היא שואלת , ״בבית שלי ביגור אצל ההורים שלי״ אני עונה לה ואני מסתובבת ופונה ללכת ״רגע״ היא אומרת ומושכת לי את היד ״אולי תישארי?!״ היא ביקשה , ״מה דנה?!״ שאלתי , אם יש משהו שיגרום לי להסתבך בצבא זו היא ,