הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

19

מנקודת המבט של סול:
.

״לאן זה?״ שאלתי ״למסיבה״ היא ענתה בכעס , ״דנה את שיכורה את לא יכולה לנהוג״ אמרתי , ״בטח שכן״ היא אמרה וניסתה להשתחרר ממני ״רק אם אני באה איתך ונוהגת״ אמרתי , היא נכנסה לאוטו ליד מושב הנהג ,

ואני חגרתי אותה והידקתי את החגורה ונישקתי אותה שוב , כוסעמק , למה סול למה את הורסת הכל? ומה מיוחד בה כל כך? למה היא שונה ולמה אליה את תמיד חוזרת? שאלתי , את עצמי ,

הגענו למסיבה , ומלא אנשים התחילו עם דנה ניגשו אליה הציעו לה לרקוד , והתחלתי להבין שאני מקנאה , למה? עם מוריה זה בחיים לא קרה לי ,

אבל בכל פעם שמישהו ניגש להתחיל עם דנה היא נישקה אותי , חזרנו הביתה מסטולות , בבוקר התעוררתי עם כאב ראש מטורף , וראיתי סרטונים שנשלחו אלי ממספרים לא ידועים , סרטון במסיבה של אתמול שאני מציעה לדנה להתחתן איתי ,

פאק פאק סול מה עשית אני שואלת את עצמי , ״דנה?״ שאלתי והלכתי ברחבי הבית , ״דנה?״ שאלתי , פתחתי את דלת החדר שלה וראיתי אותה נוגעת בעצמה וקוראת בשמי , 

היא מיד הפסיקה וכיסתה את עצמה בשמיכה , ״תראי לי״ דרשתי : ״תראי לי איך את נוגעת בעצמך שאת חושבת עלי״ היא התחילה לגעת בעצמה , בזמן הזה אני נישקתי את הצוואר שלה והעברתי עליו את הלשון שלי , ״את לא רוצה לעזור לי?״ היא שאלה חייכתי ,

״לא אני רוצה לראות אותך עושה את זה בעצמך״ לחשתי לה , היא גמרה , ״תתארגני״ אמרתי לה , ״לאן?״ דנה שאלה , ״חוזרים לבסיס היום״ אמרתי , ״שיט מה אני עושה לגבי המשטרה הצבאית?״ דנה שאלה , ״אל תדאגי טיפלתי בזה כבר״ אמרתי ,

מקבלת שוב ושוב הודעות מהמג״ד שהמצב ניהיה רע ברצועה , ״דנה״ אמרתי , אבל היא לא אמרה כלום רק הדביקה לי נשיקה ״כן המפקדת?!״ היא שאלה ונשכה את השפה התחתונה שלי , ״אני חוזרת לחזית להילחם״ אמרתי במהירות , ״אני כנראה לא יהיה זמינה במשך כמה ימים״ אמרתי במהירות ,

(פרק לזכרו של סמ״ר עומר טביב ז״ל)

״בואי נסיכה אני אקפיץ אותך לבסיס״ אמרתי , והנחתי את היד שלי על הרגל שלה , נישקתי אותה בכל הזדמנות שהייתה לי , עוד חודשיים היא תסיים טירונות , ואני אסיים את תפקידי כמפקדת שלה ואפקד על גדוד חדש ונוכל לצאת חזרתי לחזית שוב ,

למקום בו ראיתי דם יותר מאשר בבתי חולים , למקום בו הרחתי בשר שרוף ולא כזה של על האש , זחלנו בתעלות ביוב , מנסים לנטרל כמה שיותר חיילים מהצד שלהם , שהגיע הגדוד שהחליף אותנו בחזית הביאו לנו סופסוף אוכל אחרי 16 שעות שלא אכלנו ,

וראיתי את עומר טביב בוכה ״מה קרה עומר?״ שאלתי , החייל שמכיר אותי הכי טוב גדל איתי במושב , והילד עם הלב הכי זהב שאני מכירה , ״קשה לי לנתק את המצפון שהרגתי בן אדם״ הוא אמר ,

אז נכון הצבא מכין אותך ליריות , לדם , לאוכל חרא וחרא תנאים והשיא חרא משכורת ולא להיות בבית אבל הצבא לא מכין אותך למצפון , הוא לא מכין אותך לזה שהרגת בן אדם ולא ללראות את החברים שלך מתים מול העיניים , טפחתי לו על השכם ,

״עומר כל פעם שאתה הורג אחד מהם תזכור , שהם רוצים עכשיו לפגוע בילד בן 8 שלא עשה כלום , שהדבר היחיד שהוא כביכול חטא בו זה שהוא נולד יהודי , תחשוב שהם באים להרוג את ההורים שלך ומיד תרגיש הקלה״ אמרתי , ועומר צחק ,

הוא אחלה גבר עומר , יומיים אחרי זה בשטח עומר טביב נפל בחזית , הורדתי את הקסדה , ניסיתי לעשות לו החייאה שוב ושוב ושוב במשך 4 שעות ״די עזבי סול , הוא הלך״ מוריה אומרת ומניחה את היד שלה על הכתף שלי ,

״תעופי ממני״ אמרתי ורצתי אחרי זה שירה בו והוא ירה לי ברגל , ויריתי בו בחזרה בבן זונה , אבל זה כבר לא משנה כי שום דבר כבר לא יחזיר את עומר את הילד הרגיש ממושב אליקים , את הילד שהיה לו יותר לב ממזל .