10

366 13 0
                                    

מנקודת המבט של דנה :
.

היא ממש מוזרה היום היא שקטה יותר מתמיד , וכל הזמן הדעה שלה מוסחת , מאז שראינו את האישה המוזרה הזאת שיצאנו מהמסעדה , היא נראת כמו סול , רק גברית יותר , היא פשוט סול בגדול ,

גם ששכבנו סול לא ממש התרכזה בזה , שהלכנו לישון היא נעלמה למלא זמן ויצאה עם האוטו , נסענו לבסיס , ואז שוב התעלמות , והאישה המוזרה שראינו הופיעה גם בבסיס , ״היי״ ניגשתי אל האישה המוזרה , ״היי אמממ מה השם?״ היא שאלה ,

״דנה״ אמרתי ולחצתי לה את היד , ״אני מוריה״ היא אמרה , ״מה את מוכרת לי מאיפשהו״ מוריה אמרה , -אוקי שיט דנה היא לא מזהה אותך בכלל תברחי לפני שתסבכי את עצמך- אמרתי לעצמי למזלי נועה בדיוק עברה שם וקראה לי לבוא לחדר אוכל ״ביי״ אמרתי , ומוריה נופפה לי ,

אחר כך ראיתי את סול יושבת עם מוריה בשולחן ״מה לעזעזל״ חשבתי לעצמי , ״תגידי מי זאת הלסבה הזאת?״ חיילת בשם שירן שאלה והצביעה על מוריה ,

״שמעתי שהיא מפקדת שעברה אלינו מבסיס אחר״ ליה אמרה מאחורי , ״אין לכם מה להתעסק בו?״ אושר המפקד של הגדוד הנוסף צעק לעבר הקבוצה שהתאספה ,

כולם התיישבו ואז מוריה עלתה על השולחן : ״אני מוריה ואני מפקדת הגעתי לפה מהבסיס בבאר שבע , אבל הייתי בחזית בתור לוחמת לפני שנהייתי מפקדת , אם יש לכם שאלות תיגשו אלי בסוף״ היא אמרה וירדה מהשולחן ,

סול הסתכלה עליה בהערצה , ״אני רוצה לצאת איתה״ ליה אמרה , יצאתי מחדר האוכל ״חיילת״ צעקה נשמעה ״חיילת אני קוראת לך״ עוד פעם נשמעה צעקה ״פרץ״ קריאה בשם משפחה שלי גרמה לי להסתובב ,

זו סול ״כן?״ שאלתי , ״בואי איתי בבקשה למגורים שלך״ היא אמרה והובילה , הלכתי אחריה , היא נכנסה לי לחדר והתחילה להפוך אותו כל סדר שהיה היא בילגנה , הורידה סדינים , פתחה את הארון חיטטה בקופסת ניאגרה ״רוצה להגיד לי מה את מחפשת?״ שאלתי

״לא, ועוד התחצפות אחת את מקבלת שבת״ , היא אמרה מה לעזעזל קרה לה? ״סול מה קרה?״ שאלתי ״זו הפעם האחרונה שאת קוראת לי בשמי ,השם זה המפקדת בשבילך״ היא אמרה בקור ,

״אוקי המפקדת, אני יכולה להבין בבקשה מה את מחפשת?״ שאלתי , היא התחילה להתעצבן ולהעיף דברים היא העיפה את הפח בבעיטה , ״המפקדת מה יש לך?״ שאלתי ,

אושר המפקד של הגדוד השני נכנס גם הוא ״מצאתי״ הוא הכריז אחרי חצי שעה שהם רק הפכו לי את החדר , והראה לי שקית קטנה עם לבן כזה כמו אבקה , ״המפקדת את יודעת שזה לא שלי״ אמרתי לסול , שהלב שלה ניהיה אבן ,

״לא אני לא יודעת את זה פרץ , וזה נמצא בחדר שלך״ היא אמרה , ״זה חדר שלי עם עוד 2 חיילות המפקדת״ אמרתי , ״חיילת זה נמצא בחדר שלך , תבואי מחר למשפט, תבואי מדוגמת עם כומתה והכל״ היא אמרה ויצאה ,

משאירה את החדר מבולגן כמו שהוא ואותי המומה כמה אדישה וקרה היא נהפכה להיות בן רגע , ליה נכנסה לחדר ״מה קרה?״ היא שאלה , ״זו המפקדת היא מצאה אצלי סמים שהם לא שלי , והיא תעלה אותי למשפט״ אמרתי , ״אההה זה שלי״ ליה אמרה כאילו שאלתי של מי הסוכריה ,

״אני אלך להגיד לה״ היא אמרה ויצאה מהחדר , אחרי חצי שעה סול נכנסה עם אושר , ״חיילת רציתי לבקש סליחה נפלה פה טעות וכמובן שלא יהיה לך משפט״ היא אמרה ויצאה ואושר אחריה ככה , בשיא הקרירות ,
.
.

מנקודת המבט של סול :
.

בדרך לאפסנאות התנגשתי במוריה , שמשכה אותי לאחד החדרים הריקים ונישקה אותי , ״אממממ...״ ניסיתי להגיד לה והדפתי אותה ממני , ״מה את עושה?״ שאלתי , ״התגעגעתי״ היא אמרה ,

הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️Where stories live. Discover now